קטינים בהליך הפלילי

קטין הוא מי שביום ביצוע המעשה הפלילי הוא מעל גיל 12 ומתחת לגיל 18, כאשר ילדים מתחת לגיל 12 אינם בני-עונשין, ונערים מעל גיל 18 נחשבים לבגירים על פי החוק.

המערכת החוקית ביחס לקטינים היא מקילה יותר ומעניקה להם יותר זכויות. גם בהיבט העונשי, המערכת מקילה עם קטינים אך שמה דגש רב על טיפול בהם ושיקומם, מתוך רצון למנוע מהם להפוך לבגירים עבריינים.

החוק בישראל מתייחס באופן שונה לקטינים מאשר לבגירים, ובעניינם קיימים שני חוקים עיקריים:
1. חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך – 1960;
2. חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א – 1971.

אלו עיקרי זכויותיהם של קטינים חשודים בזמן חקירה:
1. טרם החקירה, קיימת חובת הודעה לקטין חשוד על זכויותיו (כגון: הזכות להיוועץ בעורך דין או הזכות לנוכחות הוריו בחקירה אלא אם הקטין מתנגד).
2. קיימת חובה להודיע להורה של הקטין על חקירתו או מעצרו ללא דיחוי (למעט חריגים), כאשר יש לתעד בכתב אם לא נמסרה הודעה.
3. אין לחקור קטין בשעות הלילה – קטין מתחת לגיל 14 עד השעה 20:00 וקטין מעל גיל 14 עד השעה 22:00 (למעט חריגים).
4. לקטין הזכות שהורה או קרוב אחר יהיה נוכח בחקירתו, וכן זכאי הוא להיוועץ בהם, ככל הניתן לפני תחילת החקירה.
5. לקטין הזכות להיחקר בשפתו.
6. ככל שמדובר בקטין בעל מוגבלות, קיימת חובה לחקירתו על ידי חוקר מיוחד ובתיעוד חזותי.
7. במידה והוחלט על מעצרו של קטין, יש להודיע לשירות המבחן לנוער על כך.

מעצר של קטינים

קטינים שנעצרו יוחזקו במעצר בהפרדה מבגירים.

עם מעצרו של קטין, שנעצר שלא בצו שופט, חובה להביאו לדיון הארכת מעצר בהקדם האפשרי, כאשר ישנה חשיבות לגילו של הקטין.

אם הקטין מעל גיל 14 הוא יובא בפני שופט תוך 24 שעות מתחילת המעצר.

אם הקטין מתחת לגיל 14,יש להביאו בפני שופט תוך 12 שעות מתחילת המעצר, או תוך 24 שעות אם יש צורך לבצע פעולת חקירה דחופה או אם יש צורך בפעולת חקירה בעבירה ביטחונית, או אם המועד חל בשעות שבית המשפט אינו פעיל.

קטין זכאי לנוכחות הוריו בבית המשפט בדיון הארכת המעצר.

בית המשפט רשאי להורות על הארכת מעצר או שחרור הקטין, כאשר הארכת מעצר מוגבלת בזמן. כמו כן, בית המשפט רשאי להורות על הזמנת תסקיר מעצר מטעם שירות המבחן לשם הערכת מצבו של הקטין באספקטים שונים.

תקופת מעצר של קטינים

ככלל, תקופת מעצר של קטינים לא תעלה על 10 ימים, אולם קיימים חריגים המאפשרים להאריך את התקופה. בכל מקרה, לא יוחזק קטין במעצר ברצף לתקופה העולה על 20 ימים.

עם סיום החקירה בעניינו של הקטין, יש לשחררו ממעצר, אלא אם תובע הצהיר על הגשת כתב אישום בעניינו של הקטין, ובית המשפט קבע כי קיימת עילה לבקש בעניינו מעצר עד תום ההליכים. או אז, יהיה רשאי בית המשפט להאריך את המעצר.

קטין שנותר במעצר כ-40 ימים, וטרם הוגש בעניינו כתב אישום, ישוחרר מהמעצר לאלתר.

ככל שבית המשפט השתכנע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של הקטין וכי קיימת עילת מעצר, יורה הוא על מעצרו עד תום ההליכים, כאשר משך הזמן המקסימלי להחזקת הקטין במעצר עד תום ההליכים הוא 6 חודשים, ובית המשפט העליון רשאי להאריך את המעצר לתקופה נוספת של 45 ימים.

במקרה שבו הקטין מצוי במעצר עד תום ההליכים, וגזר דין לא ניתן בחלוף 75 יום, יש לשחררו ממעצר. אולם, בית המשפט העליון רשאי להאריך את המעצר לתקופה נוספת של 45 ימים.

בית המשפט לנוער

עבירות שבוצעו על ידי קטינים מצויות בסמכותו של בית משפט לנוער, שהוא למעשה בית משפט שלום או בית משפט מחוזי, כאשר השופטים הם שופטי נוער אשר עברו הכשרה מיוחדת.

הדיונים בבית משפט לנוער מתקיימים בדלתיים סגורות באופן אוטומטי, ולרוב מוטל חיסיון מוחלט על התיק, למעט במקרים חריגים. יחד עם זאת, בית המשפט לנוער רשאי להרשות לנפגע העבירה או לאדם אחר להיות נוכח בדיון.

ככלל, קטין זכאי להיות נוכח בדיונים בבית המשפט במסגרת ההליך המתנהל כנגדו. כמו כן, הוריו רשאים להיות נוכחים בשעת הדיון, אלא אם נקבע אחרת.

במקרים מסוימים, בית המשפט רשאי לקבוע כי הקטין לא יהיה נוכח בדיונים.

פסק הדין וגזר הדין של קטינים

למרות הנ"ל – חשוב לציין כי בעת מתן פסק הדין חייב הקטין להיות נוכח בדיון.

הקטין זכאי להביע עמדתו לפני בית המשפט בטרם בית המשפט יקבע החלטה בעניינו.

ככל שבית המשפט יקבע כי הקטין ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום, הוא יורה על הגשת תסקיר מטעם שירות המבחן לעניין העונש ויקבע דיון טיעונים, במסגרתו יציגו הצדדים את טיעוניהם לעניין הרשעת או אי הרשעת הקטין וכן עונשו. זאת, בשונה מהליכים של בגירים, בהם אם בית המשפט קבע שהאדם עבר עבירה הוא קודם ירשיעו.

בהמשך, יחליט בית המשפט על גמר הדין בעניין הקטין, כאשר בית המשפט לרוב יעדיף את שיקום הנאשם הקטין מאשר גזירת עונש מאסר.

בית המשפט רשאי להימנע מהרשעת הקטין ולקבוע במקום דרכי טיפול, כגון העמדתו בצו מבחן של שירות המבחן, מסירתו לטיפול אדם שאינו הורה ועוד.

לחילופין, בית המשפט רשאי לגזור על הקטין, בין היתר, את העונשים הבאים: מאסר, מאסר על תנאי, החזקה במעון נעול ורכיבי ענישה נוספים.

ככלל, בית המשפט לא יטיל עונש מאסר על קטין מתחת לגיל 14. בנוסף, לא מטילים על קטין עונש מאסר עולם, מאסר חובה או עונש מינימום, על אף הקביעה בחוק בעבירות מסוימות.

כמו כן, בית המשפט רשאי להטיל על הורי הקטין תשלומי קנס או פיצוי וכן לחייבם לחתום על התחייבות בשם הקטין.

ככל שבית המשפט יטיל על הקטין עונש מאסר, הוא זכאי להיות מוחזק בבית סוהר ייעודי לקטינים ולחילופין בבית סוהר "רגיל" בו יש אגף מיוחד ומופרד לקטינים.

הליך קד"ם

קד"ם הוא הליך חלופי להליך הפלילי, המופעל על ידי עמותת קד"ם – ילדים ונוער.

עם מעצרו של הקטין, ישנה חובה להודיע לשירות המבחן לנוער על מעצרו. במסגרת הפניית הקטין לשירות המבחן, מבצע שירות המבחן בחינה האם הקטין מתאים להליך קד"ם.

האוכלוסייה המתאימה להליך זה היא:
1. קטינים בין השנים 12-18.
2. קטינים שקיבלו אחריות על מעשיהם.
3. קטינים שאין להם תיקים פתוחים נוספים.
4. קטינים שאין לחובתם מאסר על תנאי שניתן להפעיל (אלא אם נתקבל אישור של קצין מוסמך).
5. קטינים שנתנו את הסכמתם להשתתף בהליך, וכן נפגע העבירה נתן את הסכמתו.
6. החקירה הסתיימה ואם הקטינים לא יופנו להליך קד"ם יוגש כנגדם כתב אישום.
7. ההפניה עומדת בלוח זמנים כפי שנקבעו בנהלי ההפעלה שבין המשטרה ושירות המבחן לנוער.
8. עבירות שעונשן מעל 3 חודשי מאסר למעט עבירות מין, סמים, המתה, אלימות במשפחה, אלימות חמורה.

ככל ששירות המבחן מצא את הקטין מתאים להליך קד"ם והחליט להמליץ על הפנייתו, ישנה חובה על הקטין, על הוריו וכן על נפגע העבירה להביע את הסכמתם בכתב לביצוע ההליך. כמו כן, התהליך מותנה בקבלת אחריות על ידי הנאשם הקטין בביצוע העבירה.

בהליך קד"ם נפגשים הנאשם הקטין ונפגע העבירה ודנים באירוע שהוביל לביצוע העבירה, וכן על תוצאות ביצוע העבירה שהסבו נזק כזה או אחר לנפגע העבירה.

הליך זה מיישם למעשה את גישת "הצדק המאחה", לפיה פגיעה בנאשם (כלומר הטלת עונש במסגרת גזר דין) לרוב אינה יעילה לציבור ולקורבן העבירה, ולכן יש להתמקד בנאשם, נפגע העבירה וצרכיהם.

התמודדות הנאשם עם מעשיו, התנצלותו בפני נפגע העבירה ופיצויו מאפשרים לנאשם להשתקם ממעשיו, וכן מאפשרים לנפגע העבירה להתאושש ולשים את האירוע מאחוריו.

בסיום ההליך, וככל שההליך הצליח, יסתיים ההליך הפלילי כנגד הקטין.

ככל שההליך לא הסתיים בהצלחה, יוחזר התיק לתביעה או לפרקליטות לשם העמדת הקטין לדין בבית המשפט על העבירה שביצע.

טיפול מותנה – אי תביעה

מעבר להליך קד"ם, ישנה אפשרות להפנות את הקטין להליך של "טיפול מותנה", אשר משמעותו היא הפסקת הטיפול בתיק ללא רישום כלשהו.

כאשר מדובר בעבירות "פשוטות" ובמקרים בהם, בין היתר, הקטין נעדר עבר פלילי ומודה כי ביצע עבירה, רשאי שירות המבחן לנוער להמליץ למשטרה על גניזת התיק בהליך זה. יצוין, כי שירות המבחן יכול להתנות את הפניית הקטין להליך זה בטיפול.

ניתן לגנוז תיקים במסגרת הליך זה, כאשר מדובר בעבירות ובתנאים הבאים:
1. שימוש עצמי והחזקת סמים ככל שמדובר בקטין ללא רישום פלילי, השימוש שבוצע בסמים הוא מזדמן, הקטין אינו מעורב בפעילות אחרת שקשורה לסמים, הקטין שיתף את מקורות הסם, הקטין מסכים לקבל טיפול;
2. עבירות שהעונש עליהן אינו עולה על 3 שנים ככל שמדובר בקטין ללא רישום פלילי ולא ננקט נגדו הליך קודם של אי תביעה, הקטין הודה בביצוע העבירה, נסיבות ביצוע העבירה קלות, הממונה על החקירה התרשם כי הקטין אינו רצידיביסט (עובר חוק סדרתי) וכי הקטין מוכן
להתנצל בפני נפגע העבירה;
3. עבירות שעונשן עולה על 3 שנים ככל שמדובר בקטין ללא רישום פלילי ולא ננקט נגדו הליך קודם של אי תביעה, הקטין הודה, נסיבות ביצוע העבירה קלות, הממונה על החקירה התרשם כי הקטין אינו רצידיביסט (עובר חוק סדרתי) וכי הקטין מוכן להתנצל בפני נפגע העבירה.

כמו כן, המשטרה תבחן את נכונות הקטין והוריו לפצות את נפגע העבירה, להחזיר רכוש גנוב, לגלות את שמות הבגירים המעורבים או לשתף פעולה עם המשטרה.

ככל ששירות המבחן יראה לנכון להפנות את הקטין לטיפול מותנה, ימליץ על כך למשטרה. בהמשך, ובהתאם להמלצת שירות המבחן, תחליט המשטרה האם עניינו של הקטין מתאים לטיפול מותנה או לאו.

* המידע בעמוד זה הוא בגדר מידע בלבד ואין לראות בו עצה משפטית. במידת הצורך – מומלץ מאוד לפנות לעורך דין פלילי שמכיר את הדקויות ולא להסתמך על מידע זה כהמלצה משפטית.