בעוד שהחוק לא מבדיל בין אגרופן לסכין, הרי שבימינו החזקת אגרופן פחות נפוצה, ולכן נתייחס להחזקת סכין בלבד.
ההגדרה המשפטית לסכין היא כלי בעל להב או כלי אחר שבאמצעותו אדם יכול לדקור או לחתוך.
על פי חוק, אסור לאדם להחזיק סכין מחוץ לביתו, כאשר קיימת חזקה משפטית ולפיה, החזקת סכין מחוץ לבית היא החזקה אסורה.
האיסור נולד עקב ריבוי הסכינים ומטרתו להקטין את הסיכוי לשליפת סכין לצורך שימוש פסול.
ובמילים פשוטות: פחות אנשים שמסתובבים עם סכינים >> פחות דקירות.
יחד עם זאת, חשוב לציין שאולר הוא יוצא מן הכלל. ההגדרה לאולר היא סכין עם להב מתקפל באורך עד 10 ס"מ, שלא ניתן להפוך אותו לקבוע. במקרה זה אין מניעה מאדם להחזיק אולר. על אף שאולר אינו נחשב סכין, אסור להחזיקו במקומות הבאים: מוסדות חינוך, בתי אוכל, מועדונים או דיסקוטקים, אצטדיונים ומקומות המארחים תחרויות ספורט או מופעי מוזיקה, תיאטרון, קולנוע, מוסיקה, מחול וכו'.
העונש
בתי המשפט נוהגים להחמיר בעונש עם מי שנתפס מחזיק סכין מחוץ לביתו. ההחמרה נועדה, בין היתר, להרתיע את הציבור ולמנוע ממנו החזקת סכין ללא סיבה, ובכך להפחית את מספר הפגיעות או הפציעות המיותרות ומספר מקרי הרצח.
אדם אשר נתפס מחזיק סכין ברכבו, על גופו או בכליו, ללא כל הסבר הגיוני להימצאות הסכין, צפוי לעונש של עד 5 שנות מאסר.
על מנת להרשיע אדם בעבירה זו, יש להוכיח כי אותו אדם החזיק חפץ העונה להגדרת המונח "סכין" בחוק, שאינה אולר, מחוץ לביתו, שההחזקה אינה למטרה כשרה, וכי היה מודע לטיב המעשה ולנסיבותיו.
כיצד ניתן להתגונן מפני הרשעה (ועונש)
ראשית חשוב לציין שאין למדינה יכולת לדעת מדוע הנאשם החזיק סכין. לכן, כדי להתגונן מפני העבירה, על האדם להוכיח בבית המשפט שההחזקה נעשתה למטרה כשרה, במקרה שהיה מודע להימצאות הסכין. כלומר, נטל השכנוע מוטל על הנאשם. מטרה זו, נמצאת בתחום ידיעתו הבלעדי של מחזיק הסכין ורק הוא יודע מדוע נטל עימו את הסכין.
הנאשם לא נדרש להמציא הוכחות חותכות, ואף לא נדרש להוכיח את המטרה הכשרה "מעבר לכל ספק סביר". ההוכחה המתבקשת היא בדרגת "מאזן הסתברויות". כלומר, עליו לשכנע את בית המשפט שגרסתו (לפיה הסכין שהחזיק הוחזקה למטרה כשרה) עדיפה על הגרסה לפיה ההחזקה היא לא למטרה כשרה.
במקרה כזה, הנסיבות הן שחשובות ותקבענה מתי מדובר במטרה כשרה ומתי לא.
איך ניתן להחליט מהי 'מטרה כשרה'
מטרה כשרה היא, למשל, החזקת סכין לצורכי עבודה. כך, אדם שמתעסק בהתקנת מזגנים, והוא משתמש בסכין בעבודתו, לא ייחשב לעבריין אם יימצא סכין ברכבו – כל עוד סוג הסכין תואם לאופן עבודתו. מנגד, אם יימצא הסכין על גופו בשעות שאינן מוגדרות שעות העבודה שלו – הדבר יכול להיחשב כעבירה.
הגנה עצמית בפני עצמה לא מהווה מטרה כשרה, אלא אם המחזיק בסכין יוכיח כי במועד ההחזקה היה נתון בסכנה מוחשית לחייו.
התייעצות וייצוג על ידי עו"ד פלילי המכיר את הדקויות ומבין אותן, עשויה למנוע מפח נפש בקרב הנחקרים ויכולה למנוע תרחישים קשים. עו"ד פלילי עומר בללי בעל ניסיון רב בייצוג בתיקים של עבירות החזקת סכין.
* המידע בעמוד זה הוא בגדר מידע בלבד ואין לראות בו עצה משפטית. במידת הצורך – מומלץ מאוד לפנות לעורך דין פלילי שמכיר את הדקויות ולא להסתמך על מידע זה כהמלצה משפטית.
