עבירות מין

עבירות המין בחוק מחולקות ל- 4 סוגים עיקריים:

1. אינוס – החדרה של חפץ או איבר לגוף של אישה או גבר.
2. חדירה אסורה – חדירה לגוף של קטינה או קטין, שטרם מלאו להם 18, תוך ניצול יחסי תלות או מרות.
3. מעשה מגונה או מעשה מגונה בפומבי – מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים.
4. הטרדה מינית – למשל: סחיטה באיומים בדרישה למעשים מיניים או מעשים מגונים; הצעות חוזרות בעלות אופי מיני ללא הסכמת המוטרד; התייחסויות חוזרות המתמקדות במיניות ללא הסכמת המוטרד; התייחסות מבזה או משפילה המופנית ביחס למיניות; פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם המתמקד במיניותו בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל או לבזות; התנכלות.

 

אינוס

אינוס היא עבירת המין החמורה ביותר בחוק, אשר נועדה להגן על גופם של הגבר והאישה, על כבודם והאוטונומיה הגופנית שלהם.

המרכיב המרכזי בעבירת האינוס הוא חדירה, המוגדר בחוק כהחדרת איבר מאיברי הגוף או חפץ לאיבר מינה של האישה או לפי הטבעת של האדם או החדרת איבר מין לפיו של אדם.

חשוב לציין, כי מספיקה התחלת חדירה ואין צורך בחדירה של ממש אל תוך אחד מנקביו של גוף האישה או הגבר.

מבחינה משפטית, בעבר עבירת האינוס התייחסה לנשים בלבד. עקב העיוות בחוק, נעשתה רפורמה במסגרת תיקון 152 לחוק העונשין, תשפ״ה–2025. כיום, עבירת האינוס אוחדה עם עבירה שבוטלה (מעשה סדום) כך שכיום מדובר בעבירה אחת המגינה על נשים וגברים כאחד.

נסיבות האינוס

אנס מוגדר בחוק כמי שחודר לגופם של אישה או גבר באחת מהנסיבות הבאות:

1. שלא בהסכמתם החופשית.
2. בהסכמה אשר הושגה במרמה.
3. כאשר ההחדירה לגוף מתבצעת על קטין או קטינה אשר טרם מלאו להם 14, אפילו אם ניתנה הסכמתם.
4. כאשר החדירה לגוף האישה או הגבר מתבצעת, תוך ניצול מצב של חוסר הכרה או שרויים במצב בו נמנע מהם לתת את הסכמתם החופשית.
5. כאשר החדירה לגוף האישה או הגבר מתבצעת, תוך ניצול היותם חולי נפש או לקויים בשכלם או בשל מחלתם נמנע מהם לתת את הסכמתם החופשית.

 

ההרשעה והעונש

על מנת להרשיע אדם באינוס, יש להוכיח שבוצעה חדירה, כלומר שאדם החדיר איבר מאיברי הגוף או חפץ לאיבר של גבר או אישה.

כמו כן, יש להוכיח את אחת הנסיבות שתוארו, וכי האדם היה מודע לטיב המעשה ונסיבותיו, למשל – לחוסר הסכמתם של הגבר או האישה.

ככלל, העונש הקבוע בחוק לצד עבירת אינוס הוא 16 שנות מאסר.

אולם ישנם מספר מקרים בהם העונש עשוי להיות גבוה יותר ולעמוד על 20 שנות מאסר:

1. כאשר מדובר בקטין או קטינה שטרם מלאו להם 16 שנים ונסיבות האינוס כרוכות בשאלת ההסכמה.
2. כאשר האדם האונס מאיים על הגבר או האישה בנשק.
3. כאשר האדם האונס גורם לאישה או לגבר חבלה גופנית, נפשית או מכניס את האישה להריון.
4. כאשר האדם האונס מתעלל בגבר או באישה לפני המעשה, בזמן המעשה או לאחריו.
5. האדם אונס את האישה או הגבר בנוכחות אחר או אחרים שחברו יחד עמו לביצוע האינוס.

חשוב לציין כי עבירת האינוס יכולה להתבצע גם ברשת – אפליקציות, רשתות חברתיות, צ'אטים, פורומים וכו', וזאת משום שביכולת האדם הפוגע להביא את נפגעת העבירה לבצע בעצמה אונס.

העונש (המקסימלי) על אינוס ברשת זהה לעונש על אינוס פיזי.

עוד חשוב לציין, כי בית המשפט מחויב לפסוק עונש אשר לא יפחת מרבע העונש המרבי שנקבע לעבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט להקל בעונש (מטעמים מיוחדים שיירשמו). כמו כן, העונש על העבירה, לא יהיה כולו על תנאי, בהיעדר טעמים מיוחדים.

 

חדירה אסורה

חדירה לגופם של קטין או קטינה שמלאו להם 14 וטרם מלאו להם 16 (בהסכמה) או חדירה לגופם של קטין או קטינה שמלאו להם 16 וטרם מלאו להם 18, תוך ניצול יחסי תלות או מרות.

עבירה זו אף היא תוקנה במסגרת הרפורמה כך שתתאים לנשים וגברים כאחד וכונתה בעבר בעילה אסורה בהסכמה.

בדומה לעבירת האינוס, העבירה מתייחסת לחדירה לגוף של קטין או קטינה אשר קיים בה "פגם" בהסכמה: עקב גיל צעיר; עקב ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה; עקב הבטחת שווא לנישואין; עקב ניצול מרות ביחסי עבודה, בשירות או הבטחת שווא לנישואין תוך התחזות כפנוי.

העובדה שהאישה או גבר נתנו את הסכמתם אינה משנה לעניין קיום העבירה או לא. כלומר, גם אם הייתה הסכמה, מדובר בעבירה על פי החוק.

כך למשל, אדם בגיר בן 22 אשר מקיים יחסי מין מלאים עם קטינה בת 15, בהסכמתה, ייחשב כמי שביצע עבירה של חדירה אסורה בהסכמה.

ההרשעה והעונש

על מנת להרשיע אדם בחדירה אסורה בהסכמה, יש להוכיח כי אותו אדם חדר לקטין או לקטינה בין השנים 14-16 או קטין או קטינה בין השנים 16-18 בנסיבות המתוארות מעלה.

העונש הקבוע בחוק לצד עבירה זו הוא 5 שנות מאסר.

במקרה שמדובר באישה או גבר שמלאו להם 18 (כלומר מעבר לטווח המוגדר לעיל), תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות צבאי, או תוך התחזות –  העונש הקבוע בחוק הוא 3 שנות מאסר.

 

מעשה מגונה

כאמור, חוק העונשין קובע איסור על ביצוע מעשה מגונה, המוגדר בחוק כמעשה שנעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים. אין צורך להוכיח שמטרת המעשה הושגה, אם כי זהו טיב המעשה.

ההרשעה והעונש

העונש על עבירה של מעשה מגונה "רגיל" הוא עד 3 שנות מאסר.

במקרים רבים שבהם המעשה נעשה בנסיבות מחמירות – העונש יכול להגיע עד ל-15 שנות מאסר.

עבירה של מעשה מגונה באה לידי ביטוי ברוב המקרים במגע. כלומר, לרוב צריך שיהיה מגע בעל אופי מיני בין מבצע העבירה לקורבן. מגע מיני יכול להיות מובהק, למשל באיברי מין, חזה, ישבן וכד'.

מגע מיני יכול להיות גם לא מובהק, למשל ביד, רגל, גב, פנים וכד', אך כזה שהוא בעל תוכן מיני, כדי לקיים את העבירה.

ההגדרה של מעשה מגונה היא הגדרה רחבה, וניתן להכיל בתוכה התנהגויות מיניות שונות. משכך, יש לבחון כל מקרה לגופו בהתאם לנסיבותיו.

להלן המקרים שבהם העונש הקבוע בחוק עומד על 7 שנות מאסר:

1. מעשה מגונה שבוצע בהסכמה אך הושגה במרמה.
2. מעשה מגונה שבוצע בקטינ/ה שטרם מלאו לו 14 שנים, גם אם בהסכמתו.
3. מעשה מגונה באדם חסר הכרה או מצב מנטלי אחר שמונע ממנו לתת הסכמה חופשית.
4. מעשה מגונה באדם חולה נפש או לקוי בשכלו באופן שאינו מאפשר לו לתת הסכמה חופשית.

 

להלן המקרים שבהם העונש הקבוע בחוק עומד על 10 שנות מאסר:

1. מעשה מגונה בקטינ/ה שטרם מלאו לו 16 שנים שבוצע ללא הסכמה חופשית, הושג במרמה או תוך ניצול מצב של חוסר הכרה, מצב מנטלי אחר, מחלת נפש או לקות שכלית.
2. מעשה מגונה שבוצע תוך איום בנשק.
3. מעשה מגונה שגרם חבלה גופנית או נפשית או הריון.
4. מעשה מגונה שבוצע תוך התעללות באדם, לפני המעשה, בזמן המעשה או לאחריו.
5. מעשה מגונה שבוצע בנוכחות אחר או אחרים שחברו יחד עמו לביצוע האינוס.

 

מקרים נוספים בהם העונש הוא מיוחד:

1. כאשר המעשה המגונה מבוצע בקטינ/ה שמלאו לו 14 שנים תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות – העונש הקבוע בחוק הוא 4 שנות מאסר.
2. כאשר המעשה המגונה מבוצע על ידי מטפל נפשי באדם שמלאו לו 18 שנים במהלך התקופה שבה ניתן לו טיפול נפשי על ידו ועד תום שלוש שנים מסיום הטיפול כאמור, בהסכמה שהושגה תוך ניצול תלות נפשית ממשית בו, שמקורה בטיפול הנפשי שניתן לו על ידו – העונש הקבוע בחוק הוא 3 שנות מאסר.
3. כאשר כהן דת עושה מעשה מגונה באדם שמלאו לו 18 שנים, במהלך התקופה שבה ניתן להם ייעוץ או הדרכה על ידו או סמוך לאחר מכן, בהסכמה שהושגה תוך ניצול תלות נפשית ממשית בו, שמקורה בייעוץ או בהדרכה שניתנו להם על ידו – העונש הקבוע בחוק הוא 3 שנות מאסר.
4. כאשר מבוצע מעשה מגונה באדם שטרם מלאו לו 18 שנים, תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות – העונש הקבוע בחוק הוא שנתיים מאסר.
5. כאשר מבוצע מעשה מגונה באדם שהוא קטין והוא בן משפחה או חסר ישע והוא אחראי עליו – העונש הקבוע בחוק הוא בין 5-15 שנים (תלוי בנסיבות ביצוע העבירה).

 

מעשה מגונה בפומבי

כאמור, חוק העונשין קובע איסור על ביצוע מעשה מגונה בפומבי (מקום ציבורי כגון רחוב, קניון, מרפאה, מספרה) בפני אדם אחר, ללא הסכמתו או העושה מעשה כאמור בכל מקום שהוא תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות.

השוני בין מעשה מגונה לכזה המבוצע בפומבי, לרוב נעוץ במבצע העבירה – במקרה של מעשה מגונה, מבצע העבירה נוגע בנפגע. במעשה מגונה בפומבי, מבצע העבירה נוגע בעצמו באופן שפוגע באדם האחר, אף ללא מגע בנפגע.

כך למשל, אדם המאונן ברחוב, בין אם על ידי חשיפת איבר מינו ובין אם לא, ייחשב כמי שמבצע מעשה מגונה בפומבי.

כדי להרשיע אדם במעשה מגונה בפומבי, יש להוכיח כי אותו אדם ביצע מעשה מגונה, המוגדר בחוק כמעשה שנעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים, כי המעשה נעשה בפומבי, קרי במקום ציבורי, בפני אדם אחר וללא הסכמתו או תוך ניצול.

ההרשעה והעונש

העונש הקבוע לצד עבירה זו הוא שנת מאסר.

אולם, העושה מעשה מגונה בפני אדם שטרם מלאו לו 16 שנים, דינו 3 שנות מאסר.

כמו כן, אדם העושה מעשה מגונה בפני אדם שהוא קטין והוא בן משפחתו, דינו 4 שנות מאסר.

חשוב לציין, שלעניין הענישה החוק מבחין בין מעשה מגונה שנעשה במקום ציבורי כאשר מבצע העבריין אינו מכוון אותה כלפי אדם מסוים, לבין מעשה מגונה שנעשה במקום ציבורי כאשר מבצע העבירה מכוון אותה כלפי אדם מסוים, במטרה לפגוע בו.

כמו כן, החוק מחמיר כאשר המעשה המגונה נעשה תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות. במקרה כזה, גם אם הייתה הסכמה בין הצדדים, ייתכן והמעשה ייחשב כמעשה מגונה בפומבי ככל והאדם השני חש הטרדה.

 

הטרדה מינית

החוק קובע איסור על הטרדה מינית, על מנת להגן על כבודו, חירותו ופרטיותו של האדם המוטרד וכן על מנת לקדם שוויון בין גברים ונשים.

החוק מגדיר מספר דרכים לביצוע הטרדה מינית, וביניהן:

1. הפניית התייחסויות לאדם המתמקדות במיניותו או התייחסויות מבזות או משפילות ביחס למינו או מיניותו, כאשר אותו אדם אינו מעוניין.
2. הצעת הצעות בעלות אופי מיני לאדם, כאשר אותו אדם אינו מעוניין.
3. ביצוע מעשים מגונים.
4. סחיטה באיומים בעלת אופי מיני.
5. פרסום תמונה של אדם המתמקד במיניותו, באופן שבו הפרסום עלול להשפיל אותו.

 

כך למשל, אדם אשר מפנה התייחסויות מיניות לאדם אחר, אשר אינו מעוניין בהתייחסויות אלו ואף מציין את אי הסכמתו, ייחשב כמי שביצע הטרדה מינית כלפי הנפגע.

ההרשעה והעונש

כדי להרשיע אדם בהטרדה מינית, יש להוכיח כי בוצעה הטרדה מינית, על ידי אחת הדרכים המצוינות בחוק, למשל – אדם פנה לאדם אחר והציע לו הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, והאדם המוטרד אינו מסכים או מעוניין בהתייחסויות אלה.

העונש הקבוע בחוק על מבצע הטרדה מינית הוא שנתיים מאסר.

יחד עם זאת, קיימים מקרים בהם הענישה מחמירה יותר. כך למשל, כאשר אדם מטריד מינית אדם אחר וכן מתנכל לו – העונש הקבוע בחוק הוא 4 שנות מאסר.

כאשר אדם מטריד מינית באמצעות פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם המתמקד במיניותו בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפילו או לבזותו ולא ניתנה הסכמתו, דינו כדין הפוגע בפרטיות זולתו כאמור בחוק הגנת הפרטיות, ומשכך העונש הקבוע בחוק הוא 5 שנות מאסר.

יצוין, כי בשל התפתחות הטכנולוגיה והרשתות החברתיות, אנו עדים ליותר ויותר מקרים של הפצת תמונות או סרטונים אינטימיים. על כן, לאחר תיקון החוק, ישנה התייחסות ברורה בחוק למקרים מעין אלה. המחוקק אף קבע, בניגוד לשאר עבירות ההטרדה המינית (הנחשבות עבירות עוון), כי עבירה של הפצת תמונות או סרטונים מיניים תגרור אחריה עונש כבד יותר, של 5 שנים ולמעשה בכך מגדיר את העבירה כעבירת פשע.

לבסוף, חשוב לציין כי הטרדה מינית עשויה לגרור אף תביעה אזרחית בסכום של עד 120,000 ₪ ללא הוכחת נזק.

 

עבירות מין במשפחה

כאשר עבירות המין מבוצעות בתוך המשפחה העבירות נחשבות לחמורות יותר, ואפשר לומר כי הן מהחמורות בדיני העונשין. על פי החוק, לרוב, בן משפחה הוא הורה או בן זוג ההורה (אף הורה אומנה), סב או סבתא. כמו כן, אח או אחות (לרבות חורגים), דוד או דודה, גיס או גיסה, כל עוד גילם מעל 15 שנים.

עבירות מין המבוצעות בתוך המשפחה מבטאות פגיעה קשה באוטונומיה של בן המשפחה בשל העובדה שהמשפחה היא זו שאמורה להגן עליו. כפועל יוצא, המחוקק החמיר את הענישה לגבי עבירות מין המבוצעות בתוך המשפחה, לעומת עבירות מין שבוצעו מחוץ למשפחה.

כך למשל, אדם העובר עבירה של אינוס באדם שהוא קטין והוא בן משפחתו – יהיה צפוי לעונש של עשרים שנות מאסר. זאת לעומת אדם העובר עבירה של אינוס (בנסיבות רגילות) באדם שאינו בן משפחתו אשר יהיה צפוי לעונש של 16 שנות מאסר.

לרוב, קורבנות עבירות מין המבוצעות בתוך המשפחה חוששים להתלונן על הפוגע, בן משפחתם, בשל היותו כזה. בשל כך, הרחיב המחוקק את תקופת ההתיישנות על עבירות מין המבוצעות בתך המשפחה וזו תתחיל כאשר הקורבן יגיע לגיל 28. כלומר, עת יגיע הקורבן לגיל 28 תחל להיספר תקופת ההתיישנות המתאימה לעבירה שבוצעה כלפיו. זאת, בין היתר, על מנת שהקורבן יוכל לאגור את הכוחות הנפשיים לשם הגשת תלונה על בן משפחתו.

 

צו פיקוח על עברייני מין

בית המשפט רשאי להטיל על עבריין מין שהורשע בביצוע עבירת מין, צו פיקוח, אשר למעשה מטיל מגבלות ומעקב על עבריין המין. זאת, לנוכח החשש כי עבריין המין ישוב ויבצע עבירות מין ולשם מניעת האפשרות לבצע עבירות מין נוספות.

עבריין מין מוגדר בחוק כמי שהורשע בביצוע עבירת מין והוא אחד מאלה: בגיר או קטין אשר ביום הגשת כתב האישום מלאו לו 19 שנים או קטין אשר נידון למאסר בפועל ובמועד שחרורו מלאו לו 19 שנים.

להלן עבירות המין בגינן ניתן להטיל צו פיקוח הן כדלקמן:

1. פרסום פורנוגרפיה של קטין.
2. שימוש בקטין לעשיית פורנוגרפיה.
3. פרסום פורנוגרפיה של קטין או שימוש בקטין לעשיית פורנוגרפיה בידי האחראי על הקטין או בהסכמתו של האחראי.
4. החזקת פורנוגרפיה של קטין או צריכת פורנוגרפיה של קטין ללא החזקתו.
5. קיום יחסי מין מלאים ללא הסכמה.
6. קיום יחסי מין עם קטינה בהסכמה.
7. ביצוע מעשה סדום.
8. קיום יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל.
9. קיום יחסי מין בין כהן דת לאדם שקיבל ממנו ייעוץ או הדרכה.
10. ביצוע מעשה מגונה.
11. ביצוע מעשה מגונה בפומבי.
12. עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע.
13. התעללות מינית בקטין או בחסר ישע.
14. חטיפה לשם מטרות סחר בבני אדם למטרת ביצוע עבירות מין.

 

בית המשפט יקיים דיון בעניין צו הפיקוח מיוזמתו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה (מעשית הפרקליטות היא זו שמבקשת).

הטלת צו פיקוח תתבצע לאחר שבוצעה לעבריין המין הערכת מסוכנות, הנערכת על ידי איש מקצוע המומחה בתחום עבריינות מין.

ככל שהערכת המסוכנות תקבע, כי רמת הסיכון שעבריין המין יבצע עבירת מין נוספת אינה נמוכה, יטיל בית המשפט את הצו האמור.

יצוין, כי ככל שנפגע העבירה הוא קטין, ישנה חובה לקיים דיון טרם מתן הצו, ולהשית הגבלות על עבריין המין. ככל שנפגע העבירה הוא בגיר, אין חובה לקיים דיון אך לרוב הפרקליטות מבקשת לקיים דיון אם נקבע בהערכת המסוכנות, כי המסוכנות אינה נמוכה.

תוקף צו הפיקוח והמגבלות שהוא מאפשר

תוקף הצו הוא עד 5 שנים.

במסגרת צו, בית המשפט רשאי להטיל על עבריין מין את ההגבלות הבאות:

1. איסור שימוש באינטרנט;
2. איסור קיום קשר עם עברייני מין;
3. איסור התחברות עם קטינים;
4. איסור צריכת אלכוהול;
5. איסור צריכת סמים;
6. איסור על החזקת חומר או כל דבר שנועד לעורר מינית;
7. איסור נהיגה בלא נוכחות אחר;
8. איסור על הימצאות מחוץ למקום המגורים בשעות מסוימות;
9. איסור על הימצאות בסביבת מקומות מסוימים;
10. איסור רכישה, החזקה או נשיאה של חפצים מסוימים;
11. איסור על פגישה עם נפגע העבירה או הימצאות בקרבת מקום מגוריו;
12. איסור על עבודה במקומות מסוימים, בין בתמורה ובין בהתנדבות;
13. מגבלה לעניין מקום מגורים או עבודה;
14. חובת התייצבות והודעה;
15. חובת קיום מפגשים עם קצין פיקוח;
16. חובת שיתוף פעולה עם קצין פיקוח וכן חובת התייצבות לביצוע הערכת מסוכנות על פי דרישה;
17. חובת קיום תנאים הקבועים בצו הפיקוח.

 

כמו כן, רשאי בית המשפט לקבוע את סמכויותיו של קצין הפיקוח לעניין הפיקוח על עבריין המין, ובין היתר, רשאי לקבוע, כי קצין הפיקוח רשאי:

1. לדרוש מעבריין המין להתייצב לפניו;
2. לדרוש מעבריין המין ומשפחתו הבגירים מידע וכן למסור מידע למשפחה;
3. לדרוש מעבריין המין למסור לו פלט הנמצא בהחזקתו או שליטתו;
4. לבקש מכל אדם (שאינו בן משפחה) למסור לו מידע ובלבד שאין באופן בקשת המידע כדי לגלות את זהותו של עבריין המין כמי שמצוי בפיקוח ובמעקב;
5. לבקש ממעסיק של עבריין המין למסור לו פלט, ובתנאי שהמעסיק יודע שאותו אדם הוא עבריין מין או שהוא מצוי בפיקוח ובמעקב, והכל באופן שלא יהיה בו כדי לגלות מידע שאינו ידוע למעסיק לגבי עבריין המין ובכפוף להסכמת המעסיק למסור פלט כאמור;
6. להיכנס למקום מגוריו של עבריין המין בנוכחותו;
7. לחפש על גופו של עבריין המין אם היה לו יסוד סביר להניח כי על גופו מצויים חפצים או ראיות המצביעים על הפרת תנאי הפיקוח והמעקב;
8. לחפש במקום מגוריו של עבריין המין וברכבו, בנוכחותו;
9. לחדור לחומר מחשב הנמצא בהחזקתו או בשליטתו של עבריין המין ולהפיק פלט תוך חדירה כאמור ובלבד שבצו הפיקוח נקבעו המטרות לביצוע הפעולות הנ"ל באופן שלא תיפגע פרטיותו של עבריין המין או של אדם אחר מעבר לנדרש, הפעולות יבוצעו בידי אדם מיומן, בנוכחות עבריין המין. יצוין, כי ככל שחדירה כאמור לחומר מחשב במקום עבודתו של עבריין המין תיעשה בהסכמת המעסיק ובתנאי שהמעסיק יודע שאותו אדם הוא עבריין מין או שהוא מצוי בפיקוח ובמעקב;
10. לתפוס חפץ אם היה לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ מתבצעת הפרה של תנאי הפיקוח והמעקב;
11. לתת באישור מפקד יחידת הפיקוח אישור לעבריין המין בעניין העסקתו, בין בתמורה ובין בהתנדבות;
12. לדרוש מעבריין המין לתת דגימת נשיפה או דגימת שתן לבדיקת הימצאותם של משקאות משכרים או סמים מסוכנים בגופו, לאחר שמסר לו את מטרת נטילת הדגימה כאמור וביקש את הסכמתו ולאחר שהסביר לו כי סירוב לתת דגימה ייחשב כפרה של צו הפיקוח;
13. לבקש מאדם או למסור לאדם, באישור מפקד יחידת הפיקוח, מידע הנדרש כדי למלא אחר תנאי הפיקוח והמעקב או הנוגע לתנאי הפיקוח והמעקב של עבריין המין, אף אם יש בכך כדי לגלות שאדם הוא עבריין מין או שהוא מצוי בפיקוח ובמעקב ובלבד שבנסיבות העניין לא ניתן להשיג מידע בדרך שלא תגלה את הפרטים האמורים ואם הדבר דרוש כדי למנוע סכנה מיידית לשלומו של אדם.

 

הפרתו של הצו מהווה עבירה פלילית, אשר העונש הקבוע לצידה הוא שנתיים מאסר.

בנוזף לצו זה קיים צו נוסף בשם צו מגבלות על חזרתו של עבריין מין, אשר נועד להגן על נפגע עבירה ספציפי להבדיל מכלל הציבור.

 

צו מגבלות על חזרתו של עבריין מין

בעוד שצו הפיקוח נועד להגן על כלל הציבור, צו מגבלות על חזרתו של עבריין מין נועד להגן על נפגע עבירה מסוים.

במסגרת צו זה, בית המשפט רשאי להטיל על עבריין מין שהורשע צו הרחקה ממקום המגורים, העבודה והלימודים של מי שנפגע ממנו כדי למנוע נזק נוסף לנפגע.

לפני שבית המשפט יחליט האם להוציא צו כאמור, עליו לקחת בחשבון את הנזק שעשוי להיגרם לעבריין המין כתוצאה מהטלת הצו.

בקשה לצו זה תוגש לבית המשפט שבו הורשע עבריין המין ונגזר דינו, על ידי נפגע העבירה או מי מטעמו או תובע או עובד סוציאלי או היועץ המשפטי לממשלה.

תוקף הצו הוא עד 3 שנים, ובסמכות בית המשפט להאריך את הצו לתקופות נוספות של עד 3 שנים.

נפגעי עבירה שמעוניינים לבקש מבית המשפט צו כאמור, זכאים לסיוע משפטי בחינם.

בנוסף לצו זה, קיים צו פיקוח על עבריין המין הנועד להגן על כלל הציבור.