עבירות תקיפה

עבירת התקיפה היא עבירה שנולדה מתוך מטרה להגן על גופו של האדם מפני כל מגע בלתי רצוי של אחרים. עבירת התקיפה יכולה להיות בדרכים רבות ומגוונות וכאלו שרבים אף לא חשבו עליהן.

כך למשל, תקיפה יכולה להיות במגע, בדחיפה, הפעלת כוח על הגוף בכל דרך, באופן ישיר או עקיף. תקיפה אף יכולה להיות באמצעות הפעלת חום, אור, חשמל, גז, ריח ובכל אופן אחר שיש בו כדי לגרום לנזק או אי נוחות למותקף.

 

כיצד נקבע מהי תקיפה

התנאי ההכרחי לתכולת עבירת התקיפה היא שאין הסכמה מצד המותקף, שההסכמה הושגה בתרמית או כאשר אין מקור סמכות אחר להפעלת כוח. המשמעות היא במידה והתנאי הנ"ל מתקיים – שכל מגע, אפילו הפעוט ביותר, נחשב לתקיפה.

יחד עם זאת, חשוב להדגיש שלא כל מעשה עומד ברף החומרה הנדרש להגשת כתב אישום בעניינו, ואף לא לפתיחה בחקירה.

 

סוגי תקיפות

תקיפה קלה, המכונה בחוק "תקיפה סתם", היא ברף החומרה הנמוך ביותר מבין עבירות האלימות הקיימות בספר החוקים. העונש המקסימלי עליה הוא עד 2 שנות מאסר.

תקיפה "סתם" שגרמה לחבלה, המכונה בחוק תקיפה הגורמת חבלה של ממש, עשויה לגרור עונש מאסר של עד 3 שנים. חשוב לציין כי לא מדובר בהכרח על חבלה משמעותית, אלא החוק מדבר גם על פגיעות קלות כמו שריטה, דימום קל, שטף דם, אדמומיות ואף כאבים. כל אלו מהווים תנאי מספיק להתקיימות הסעיף.

תקיפה שבוצעה על מנת לבצע פשע, על מנת לגנוב, או על מנת להתנגד למעצר עשויה להביא גם היא לעונש של עד 3 שנות מאסר.

 

הנסיבות בהן החוק מחמיר עם התוקפים

החוק מייחס חומרה יתרה לעבירות תקיפה בשני מצבים עיקריים:

  1. מצב שבו שניים או יותר חברו יחדיו לתקוף אדם. במצב כזה, עונשם יהיה כפול מהעונש הקבוע. כך, במקרה שבו מדובר בתקיפה "סתם" –  העונש יהיה עד 4 שנות מאסר, ובמצב שבו נגרמה חבלה – עד 6 שנות מאסר.
  2. מצבים של אלימות משפחתית שבהם התקיפה מתבצעת כלפי בן משפחה.
    גם במקרים כאלו – העונשים עשויים להיות מוכפלים.

 

תקיפות של קטנים וחסרי ישע

במקרה של תקיפת קטין או חסר ישע שנגרמת לו חבלה של ממש, העונש עלול להגיע לעד 5 שנות מאסר. במידה והתוקף אחראי על המותקף – העונש עלול להגיע לעד 7 שנות מאסר.

כמו כן, במקרים של חבלה חמורה לקטין או חסר ישע, או במקרים של התעללות גופנית, נפשית או מינית, מדובר בעונשים של עד 7 שנות מאסר ובמקרה של אחראי עד 9 שנות מאסר.

 

תקיפות של עובדי ציבור, שוטרים ובעלי תפקידי הרפואה

המחוקק העניק הגנה מיוחדת מפני תקיפה של משרתי ציבור.

במקרה של תקיפה כלפי עובד ציבור מן המניין וכאשר התקיפה נעשית בשל מילוי תפקידו, העונש שעלול להיקבע הוא עד 3 שנות מאסר, גם עבור תקיפה 'סתם'.

במקרים של כוונה להכשיל או להפריע למותקף במילוי תפקידו, כאשר התוקף מצויד בנשק או כאשר שניים או יותר חברו יחד לתקוף את עובד הציבור, העונש עשוי להגיע עד כדי 5 שנות מאסר.

גם במקרה של תקיפת בעלי תפקידי הרפואה – החוק מעניק להם הגנה מיוחדת וקובע עונש של עד 5 שנות מאסר.

בכל הנוגע לתקיפת שוטרים – החוק מגדיר לא רק עונש מקסימלי אלא גם מינימלי.

תקיפה "סתם" כלפי שוטר עלול להגיע למקסימום 3 שנות מאסר, אך יש בה גם מינימום – לא פחות מחודש מאסר.

במידה ודובר בתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות (הפרעה לתפקיד, תקיפה עם נשק או שניים ויותר) – העונש המקסימלי עומד על 5 שנות מאסר, והמינימלי על שלושה חודשי מאסר.

כל המקרים הנ"ל עוסקים במקרי תקיפה שמלווים בתוצאה שהיא קלה יחסית. כמובן, ישנם מקרים חמורים מאלו בהרבה, מקרים שבהם התקיפה גורמת לשבר, פציעה, פקיעת קרום העור (דקירה), נכות או מום ואף חמור מכך. במקרים כאלו, עונשי המאסר עשויים לנוע בין 3 שנות מאסר ועד 20 שנות מאסר.

לסיכום, אפשר לומר שהמחוקק מעניק הגנה רחבה מאוד לבני האדם ולחופש שלהם לבחור להימנע ממגע. כל מגע באדם שאינו מעוניין בכך וביתר שאת, במקרים של אלימות (דחיפה, מכה או יריקה), עשויים לגרור אישום בעבירת תקיפה על סוגיה.

 

עו"ד פלילי עומר בללי בעל ניסיון עשיר בטיפול בתיקי תקיפה בכל שלבי ההליכים (חקירה, שימוע ומשפט) ומטפל בכל התיקים הללו.

* המידע בעמוד זה הוא בגדר מידע בלבד ואין לראות בו עצה משפטית. במידת הצורך – מומלץ מאוד לפנות לעורך דין פלילי שמכיר את הדקויות ולא להסתמך על מידע זה כהמלצה משפטית.