החוק מגדיר עובד ציבור כאדם אשר עובד באחד ממוסדות הממשל: שופט, שוטר, עובד בנק, עובד לשכת שירות התעסוקה, עובד המוסד לביטוח לאומי, שר וכדומה. לעיתים, בתי המשפט מרחיבים את הפרשנות הניתנת ל"עובד ציבור" גם לעובדים אשר קשורים בעקיפין למוסדות המדינה. כך למשל, בית המשפט קבע שמאבטח בחברת אבטחה חיצונית שמוצב במשרד ממשלתי ייחשב גם הוא לעובד ציבור.
על פי חוק העונשין, חל איסור להעליב עובדי ציבור, בין אם בתנועות, במעשים או במילים שנאמרות לכיוונם בעת מילוי תפקידם או בנוגע למילוי תפקידם.
יצוין, כי די במעשה עצמו, ואין צורך להוכיח שעובד הציבור אכן נעלב. על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, יש צורך שההעלבה תיאמר בפניו של עובד הציבור, או לחלופין שההעלבה תובא לידיעתו, והמעליב צפה אפשרות זו.
לדוגמה: אדם אשר אמר לשוטר "יא שוטר מניאק מושחת", ייחשב כמי שביצע עבירה של העלבת עובד ציבור, ויהיה צפוי לעונש מאסר עד 6 חודשים.
ככלל, על פי עמדת בית המשפט העליון, כתב אישום בגין העלבת עובד ציבור שמור למקרים חריגים.
פעמים רבות ישנה התנגשות בין הזכות לחופש הביטוי לבין הזכות של עובדי ציבור לשמור על מעמדם. בכל פעם שמוגש כתב אישום בגין העלבת עובד ציבור למעשה נפגעת הזכות לחופש הביטוי. מהסיבה הזו בדיוק ובשל הצורך לשמור על האיזון בין השניים, התביעה לא תמיד תבחר להגיש כתב אישום כנגד המעליב. הדבר תלוי במספר שיקולים: חומרת האמירה, מטרת האמירה, נסיבות האמירה, אמיתות האמירה והרקע לאמירה.
כך למשל, האמירות: "זבל" או "קוף" המופנות לעובד ציבור, לא יהוו העלבת עובד ציבור. זאת לעומת אמירות חמורות ופוגעניות יותר מאלו, אשר עשויות להוות העלבת עובד ציבור.
לאחרונה, הוגשה הצעת חוק לביטול העבירה העלבת עובד ציבור שבבסיסה שתי טענות:
- אין מקום לסעיף עבירה אנכרוניסטי במדינתנו הדמוקרטית.
- זכותם של עובדי הציבור לשמור על שמם הטוב גם ככה מעוגנת בתוך חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה 1965, ולכן אין צורך לספק להם הגנה ייחודית נוספת.
התייעצות וייצוג על ידי עו"ד פלילי המכיר את הדקויות ומבין אותן, עשויה למנוע מפח נפש בקרב הנחקרים ויכולה למנוע תרחישים קשים. עו"ד פלילי עומר בללי בעל ניסיון רב בייצוג בתיקים של עבירות העלבת עובד ציבור.
* המידע בעמוד זה הוא בגדר מידע בלבד ואין לראות בו עצה משפטית. במידת הצורך – מומלץ מאוד לפנות לעורך דין פלילי שמכיר את הדקויות ולא להסתמך על מידע זה כהמלצה משפטית.
