עבירות רשלנות

רשלנות מוגדרת כהתנהגות שבמהלכה אדם גורם נזק ללא כוונה, ולמעשה מאופיינת בהתנהגות לא-מודעת.

עבירה תהיה עבירת רשלנות, רק אם נקבע בהגדרת העבירה (או בכותרתה) בחוק, כי היסוד הנפשי הדרוש לשם התקיימותה הוא רשלנות. כך, עבירה שאינה מציינת את היסוד הנפשי, איננה עבירת רשלנות (אם כי עבירה של מחשבה פלילית).

כמו כן, רשלנות יכול שתיקבע רק לעבירה שאינה מסוג פשע, אם כי חטא או עוון (עד 3 שנות מאסר).

להלן דוגמאות לעבירות רשלנות: גרימת מוות ברשלנות, פגיעה ברכוש, רשלנות בחיה, חבלה ברשלנות, השארת ילד בלא השגחה, גרימת שריפה ברשלנות ועוד.

גרימת מוות ברשלנות היא בין העבירות הנפוצות והחמורות ביותר לעניין זה, אשר יכולה לבוא לידי ביטוי בתאונת דרכים למשל, תאונות עבודה באתרי בניה ועוד.

ההרשעה

לרוב, נאשמים בעבירות מעין אלו יהיו אנשים נורמטיביים, ללא עבר פלילי, אשר נקלעו לסיטואציה חד פעמית בשל חוסר תשומת ליבם לטיב מעשיהם, לנסיבות ולתוצאה האפשרית.

בחינת הרשלנות תיעשה בהתאם ליסודות הרשלנות הפלילית, כדלקמן:

  1. אי מודעות לאחד מפרטי העבירה – יש להוכיח שעושה המעשה לא היה מודע לטיב המעשה או לקיום הנסיבות או לאפשרות גרימת התוצאה.
  2. אדם מן היישוב (אדם "ממוצע") צריך היה להיות מודע לאותו פרט. במילים אחרות, אם אדם "ממוצע" היה מסוגל לצפות את התרחשות התוצאה, אז גם על עושה המעשה היה לצפות את התרחשות התוצאה, ומשכך ייחשב עושה המעשה כרשלן.
  3. לעניין הפרטים הנותרים – טיב המעשה או קיום הנסיבות או אפשרות גרימת התוצאה – הייתה לפחות רשלנות.
  4. אפשרות גרימת התוצאה לא הייתה בגדר הסיכון הסביר – מתקיימת רשלנות רק אם הסיכון שנטל עושה המעשה הוא בלתי סביר. הקביעה אם הסיכון היה בלתי סביר או לא תיעשה לאחר בחינת שיקולים כגון: מקצוע העושה, האם העושה התנהג באופן מסוכן, האם העושה חרג מנהלים וכדומה.

ככל שהיסודות מתקיימים, ייחשב עושה המעשה כאדם שהתרשל.

העונש

הענישה בגין עבירות רשלנות היא מקלה יותר מאשר עבירות אחרות. אולם, יש מקרים בהם הענישה עשויה להיות משמעותית – עבודות שירות ואף מאסר בפועל.

להלן מספר דוגמאות:

אישום בעבירת המתה, של גרימת מוות ברשלנות, עשוי לגרור עונש של עד 3 שנות מאסר, בעוד שאישום בעבירת המתה אחרת (כמו רצח), עשוי לגרור מאסר עולם.

אישום בעבירת פגיעה ברכוש ברשלנות, עשויה לגרור עונש של עד 3 שנות מאסר, בעוד שאישום בעבירת פגיעה ברכוש בכוונה עשוי לגרור עונש של עד 7 שנות מאסר. אישום בעבירת מסירת ידיעה לאויב הנעשית ברשלנות, עשוי לגרור עונש של עד 3 שנות מאסר, בעוד שאישום בעבירה מסירת ידיעה לאויב באופן מכוון עשוי לגרור עונש של עד 10 שנות מאסר, 15 שנות מאסר אם הידיעה עלולה להוות תועלת לאויב ואפילו מאסר עולם אם הוכח שהמוסר התכוון לפגוע בביטחון המדינה.

מעשי פזיזות ורשלנות

החוק קובע איסור לנהוג בדרך פזיזה או רשלנית.

אדם אשר מבצע את אחד מן המעשים הבאים, בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לחבלה, צפוי לעונש של עד 3 שנות מאסר:

  1. נהיגה ברכב או רכיבה בדרך ציבורית.
  2. הפעלת כלי שיט או כלי טיס או השתתפות בהפעלתם.
  3. מעשה באש או בחומר לקיח, נפיץ או רדיואקטיבי או הימנעות מנקיטת אמצעי זהירות מפני סכנה מסתברת הכרוכה באש או בחומר כאמור שבהחזקתו.
  4. מעשה לגבי מכונות או הימנעות מנקיטת אמצעי זהירות נאותים מפני סכנה מסתברת הכרוכה בהן.
  5. שימוש בחומר נפץ או כלי יריה או הימנעות מנקיטת אמצעי זהירות נאותים מפני סכנה מסתברת הכרוכה בהם.
  6. הימנעות מנקיטת אמצעי זהירות מפני סכנה מסתברת הכרוכה בחיה.
  7. מתן טיפול רפואי או כירורגי.
  8. מכירה, הספקה, נתינה או הפעלת תרופה או חומר מרעיל או מסוכן.
  9. שימוש בחומר רעיל או מסוכן או החזקתו או הפקרתו, או הפקרת מיכל שהוחזק בו חומר כאמור ויש בו כדי להרעיל או לסכן.

גרימת מוות ברשלנות

ראה פרק גרימת מוות ברשלנות.

חבלה ברשלנות

החוק קובע איסור על גרימת חבלה לאדם אחר.

כאשר אדם עושה מעשה אסור, או נמנע מלעשות מעשה שחובה עליו לעשות, ותוך כדי נגרמה חבלה לאדם אחר – העונש הקבוע בחוק עומד על שנת מאסר.

יצוין, כי על המעשה להיות שונה מן המעשים הבאים, אשר בגינם קבוע סעיף אחר – מעשי פזיזות ורשלנות:

  1. נהיגה ברכב או רכיבה בדרך ציבורית.
  2. הפעלת כלי שיט או כלי טיס או השתתפות בהפעלתם.
  3. מעשה באש או בחומר לקיח, נפיץ או רדיואקטיבי או הימנעות מנקיטת אמצעי זהירות מפני סכנה מסתברת הכרוכה באש או בחומר כאמור שבהחזקתו.
  4. מעשה לגבי מכונות או הימנעות מנקיטת אמצעי זהירות נאותים מפני סכנה מסתברת הכרוכה בהן.
  5. מעשה לגבי חומר נפץ או כלי יריה או הימנעות מנקיטת אמצעי זהירות נאותים מפני סכנה מסתברת הכרוכה בהם.
  6. הימנעות מנקיטת אמצעי זהירות מפני סכנה מסתברת הכרוכה בחיה.
  7. מתן טיפול רפואי או כירורגי.
  8. מכירה, הספקה, נתינה או הפעלת תרופה או חומר מרעיל או מסוכן.
  9. שימוש בחומר רעיל או מסוכן או החזקתו או הפקרתו, או הפקרת מיכל שהוחזק בו חומר כאמור ויש בו כדי להרעיל או לסכן.

השארת ילד בלא השגחה או במטרה לנטשו

החוק קובע איסור על השארת ילד ללא השגחה ראויה או במטרה לנטש אותו.

כאשר אדם משאיר ילד שטרם מלאו לו 6 שנים ללא השגחה ראויה ברשלנות, ובכך, למעשה, מסכן את חיי הילד או פוגע או עלול לפגוע פגיעה ממשית בשלומו או בבריאותו – העונש הקבוע בחוק הוא שנת מאסר.

כאמור, בשל העובדה שמדובר ברשלנות, העונש הוא מקל יותר.

לעניין נטישת ילד – העונש הקבוע בחוק הוא 5 שנות מאסר. מעשה זה אינו ניתן לביצוע ברשלנות, אם כי בכוונה תחילה.

גרימת שריפה ברשלנות

כאשר אדם גורם ברשלנות לשריפת דבר שאינו שייך לו, או גורם ברשלנות לסכנת שריפה לדבר שאינו שייך לו – העונש הקבוע בחוק עומד על 3 שנות מאסר. כאמור, בשל העובדה שמדובר ברשלנות, העונש הוא מקל יותר.

התייעצות וייצוג על ידי עו"ד פלילי המכיר את הדקויות ומבין אותן, עשויה למנוע מפח נפש בקרב הנחקרים ויכולה למנוע תרחישים קשים. עו"ד פלילי עומר בללי בעל ניסיון רב בייצוג בתיקים של עבירות רשלנות.

* המידע בעמוד זה הוא בגדר מידע בלבד ואין לראות בו עצה משפטית. במידת הצורך – מומלץ מאוד לפנות לעורך דין פלילי שמכיר את הדקויות ולא להסתמך על מידע זה כהמלצה משפטית.