תנאים מגבילים בהחלטת קצין ממונה במשטרה
נפגע עבירה רשאי לגשת לתחנת המשטרה ולהגיש תלונה כנגד מי שפגע בו.
עם סיום גביית התלונה מנפגע העבירה, תזמן היחידה החוקרת את החשוד לחקירה.
בהמשך, יחליט קצין ממונה האם לעצור את החשוד ללא צו מעצר למשך 24 שעות או לשחררו בתנאים מגבילים. כלומר, הקצין יכול לשחרר את החשוד יחד עם חובת הודעה על כל שינוי במען המגורים או העבודה, שחרור בערובה, התחייבות להתייצב במשטרה, איסור יציאה מהארץ, איסור לקיים מפגש או קשר עם נפגע העבירה או אדם אחר, איסור כניסה לאזור כלשהו.
ככל שהקצין הממונה יחליט לשחרר את החשוד בתנאים מגבילים, ובין היתר בערובה, עליו לקבל את הסכמתו של החשוד לכך.
ככל שהחשוד אינו מסכים, על קצין המשטרה להחליט אם לשחררו ללא תנאי או להשאירו במעצר והוא יובא בפני בית המשפט עד 24 שעות מעת מעצרו. לבית המשפט סמכויות נרחבות יותר מאשר לקצין הממונה והוא רשאי להקל את התנאים או להחמירם. כמו כן, לבית המשפט
סמכות להוסיף תנאים נוספים כגון: הימצאות בפיקוח קצין מבחן, הפקדת כלי נשק לחשוד בעבירת אלימות, חובה לקבל טיפול למשתמשים בסמים ועוד.
חשוד ששוחרר על ידי הקצין הממונה בתנאים מגבילים, רשאי להגיש לבית משפט השלום ערר על החלטתו של הקצין הממונה, ככל שהוא סבור שהתנאים שהוטלו הם קיצוניים או שגובה הערובה הוא גבוה מידי. כמו כן, ניתן להגיש ערר בכל עת ככל שקיים שינוי נסיבות המצדיק זאת.
מכאן, שצו הרחקה לחשוד שהמשטרה מוציאה, יכול להיכנס לתוקף רק מהרגע שהחשוד זומן לחקירה. לעיתים המשטרה לא חוקרת או מאתרת את החשוד מיד. לכן, לעיתים, ראוי לפנות לבית המשפט במסגרת הליך אזרחי עצמאי להוצאת צו הרחקה.
צו הגנה וצו למניעת הטרדה מאיימת
נפגע עבירה רשאי לגשת לבית המשפט ולבקש צו הגנה כנגד מי שפגע בו. זאת, מבלי להגיש תלונה במשטרה. יחד עם זאת, רוב המעשים שמצדיקים צו הרחקה מהווים גם עבירה פלילית. לכן, בתי המשפט מצפים שתוגש תלונה למשטרה לפני הבקשה לצו.
הצווים שנפגע עבירה רשאי לבקש הם צו הגנה למניעת אלימות במשפחה או צו למניעת הטרדה מאיימת, לפי סוג הפגיעה וזהות הפוגע והנפגע.
יצוין, כי מלבד רצון ל"הגנה", לעיתים צווים אלה מוגשים כחלק מאסטרטגיה כוללת לפתיחת סכסוכים.
להלן התייחסות לכל אחד מן הצווים:
צו הגנה למניעת אלימות במשפחה
הוצאת צו הגנה נועדה להבטיח את שלומו של אדם הסובל מאלימות במשפחה. מטרתו העיקרית של הצו היא להרחיק את בן המשפחה הפוגע באופן מיידי.
את הבקשה לצו רשאי להגיש בן משפחה, היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, תובע משטרתי, לבית המשפט השלום, בית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני. זאת, מבלי להגיש תלונה במשטרה.
"בן משפחה" מוגדר בחוק כבני משפחה בעבר ובהווה, בן או בת זוג, הורה או בן זוגו, צאצא או צאצאית של בן זוגו, סב או סבתא, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, אחיין או אחיינית.
עם הגשת הבקשה, יתקיים דיון בבית המשפט, לרוב במעמד מגיש הבקשה בלבד.
בסיום דיון זה, יקבע בית המשפט האם לקבל את הבקשה ולהוציא צו. אם ניתן צו, לרוב יהיה זה צו זמני, ובית המשפט ייקבע מועד לדיון נוסף תוך 7 ימים, במעמד שני הצדדים – הצד שהגיש את הבקשה והצד שהבקשה מופנית נגדו. לאחר דיון זה, יקבע בית המשפט אם להאריך את תוקף הצו הזמני שניתן במעמד מגיש הבקשה, לשנות את תנאיו או שמא לבטלו.
בית המשפט יורה על צו אם בסמוך להגשת הבקשה האדם נגדו מבוקש הצו נהג באלימות כלפי בין המשפחה, או מהווה סכנה גופנית ממשית לבן המשפחה המבקש את הצו, או התעלל נפשית בבן המשפחה באופן ממושך או שהתנהג אליו בצורה שאינה מאפשרת לו לנהל באופן סביר ותקין את חייו.
הצו כולל איסורים שונים (חלקם או כולם) כגון: איסור להיכנס לדירה שבה גר בן המשפחה, איסור להטריד את בן המשפחה, התחייבות לקבל טיפול ועוד.
כמו כן, בית המשפט רשאי להורות לאדם שכנגדו ניתן הצו להתחייב לקבל טיפול. בית המשפט לא יורה על התחייבות לקבל טיפול, אלא לאחר קבלת תסקיר והבנה כי האדם מתאים לטיפול, מסכים ומבין את תנאי הטיפול. ככל שבית המשפט נתן הוראה להתחייבות לטיפול, בית המשפט יורה על מסירת דיווח על התקדמות הטיפול.
תוקף הצו הוא עד שלושה חודשים, ובית המשפט רשאי להאריך את תוקף הצו בסיום תקופה זו. הצו לא יוארך לתקופה של יותר משישה חודשים נוספים. במקרים חריגים ביותר, תתאפשר הארכה לתקופה של שנה ולתקופה נוספת של עד שנה.
הפרת צו כאמור היא עבירה פלילית של הפרת הוראה חוקית, אשר יכולה לגרור חקירה והגשת כתב אישום. הפרת הצו אף מהווה עילת מעצר בפני עצמה – שוטר יכול לעצור את מפר הצו רק בשל הפרתו.
במידה ובית משפט השלום, בית משפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני דוחה את הבקשה לצו הגנה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי או לבית הדין הרבני הגדול, בהתאמה.
צו זה, יכול להינתן בנוסף לצו למניעת הטרדה מאיימת.
צו למניעת הטרדה מאיימת
הטרדה מאיימת מוגדרת כהטרדה בכל דרך שהיא וכוללת בין היתר את המעשים הבאים: בילוש, מארב, התחקות, איומים, יצירת קשר, פגיעה ברכוש, בשם הטוב או בחופש התנועה.
במקרים אלו, רשאי האדם המוטרד, תובע משטרתי, עובד סוציאלי על פי חוק הנוער או היועץ המשפטי לממשלה או נציג מטעמו, לפנות לבית המשפט השלום ולהגיש בקשה להוצאת צו למניעת הטרדה מאיימת. זאת, מבלי להגיש תלונה במשטרה.
עם הגשת הבקשה, לרוב יתקיים דיון בבית המשפט במעמד מגיש הבקשה בלבד.
בסיום דיון זה, יקבע בית המשפט האם לקבל את הבקשה ולהוציא צו זמני. אם ניתן צו , לרוב זה יהיה צו זמני ובית המשפט ייקבע מועד לדיון נוסף תוך 7 ימים, במעמד שני הצדדים – הצד שהגיש את הבקשה והצד שהבקשה מופנית נגדו. לאחר דיון זה, יקבע בית המשפט אם להאריך את תוקף הצו הזמני שניתן במעמד צו אחד, לשנות את תנאיו או שמא לבטלו.
הצו כולל איסורים שונים (חלקם או כולם) כגון: ליצור קשר עם הנפגעים, להימצא במרחק מדירתם, רכבם או מקום עבודתם, להטריד את הנפגעים ועוד.
תוקף הצו הוא עד 6 חודשים, ובית המשפט רשאי להאריך את הצו לתקופה של עד שנה, ובנסיבות מיוחדות עד שנתיים.
הפרת צו כאמור היא עבירה פלילית של הפרת הוראה חוקית, אשר יכולה לגרור חקירה והגשת כתב אישום. הפרת הצו אף מהווה עילת מעצר בפני עצמה – שוטר יכול לעצור את מפר הצו רק בשל הפרתו.
במידה שבית המשפט דוחה את הבקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת, ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי.
צו זה, יכול להינתן בנוסף לצו הגנה למניעת אלימות במשפחה.
* המידע בעמוד זה הוא בגדר מידע בלבד ואין לראות בו עצה משפטית. במידת הצורך – מומלץ מאוד לפנות לעורך דין פלילי שמכיר את הדקויות ולא להסתמך על מידע זה כהמלצה משפטית.
