גרימת מוות ברשלנות

הערך המוגן שביסוד האיסור על גרימת מוות ברשלנות הוא קדושת החיים.

גרימת מוות מוגדרת בחוק כאחד מהמקרים הבאים:

  1. גרימת נזק גופני המצריך טיפול רפואי שמוביל למוות.
    במקרה כזה, גם אם הטיפול היה לקוי האחריות על גרימת המוות היא על מי שגרם לנזק מלכתחילה, ובלבד שהטיפול נעשה בטוב לב ובמיומנויות רגילות.
  2. גרימת חבלת גוף שלא הייתה מביאה למוות אילו נזקק לטיפול רפואי או אילו נהג זהירות מספקת – במילים אחרות, אפילו אם הנפגע לא פעל להקטין את הפגיעה בו.
  3. אלימות או איום באלימות שהביאו אדם לעשיית מעשה שגרם למותו, כשהמעשה נראה לנפגע כדרך טבעית בנסיבות המקרה להימלט מן האלימות או מן האיום.
  4. הכחשת מחלה או פגיעה של אדם, שהובילה בסופו של דבר למותו.
  5. מעשה או מחדל של אדם שהצטרף למעשיו של האדם שנהרג, או של אדם אחר. כלומר: החשוד יכול היה לצפות את המוות ולא מנע אותו במעשיו.

 

מהי רשלנות?

רשלנות היא היעדר מודעות כלפי רכיבי היסוד העובדתי של העבירה, במקום שאדם מן הישוב (אדם "ממוצע") היה צריך להיות מודע לה.

הגדרה זו למעשה מבטאת את היסוד הנפשי הדרוש על מנת להרשיע אדם בעבירה של רשלנות.

גרימת מוות ברשלנות היא עבירה ההמתה הכי פחות חמורה מבין עבירות ההמתה, ולפיה – אדם גורם במעשיו למותו של אדם אחר, מבלי שהיה מודע לכך שמעשיו יגרמו לתוצאה הנ"ל וללא כוונה.

גרימת מוות ברשלנות יכולה להתבצע במסגרת תאונת דרכים (הנפוצה ביותר), טיפול רפואי רשלני, שימוש רשלני בנשק, טיפול רשלני בילדים, במהלך שירות צבאי וכו'.

לדוגמה: אדם אשר נוהג ברכבו ופוגע, ללא כוונה, בהולך רגל וגורם למותו, ייחשב כמי שביצע גרימת מוות ברשלנות אם היה יכול למנוע את התאונה.

 

נסיבות האישום

על מנת להעמיד אדם לדין בגין גרימת מוות ברשלנות, יש להוכיח כי הוא אכן ביצע מעשה או מחדל שתוצאתו היא מותו של אדם אחר, וכן קשר סיבתי, עובדתי ומשפטי, בין המעשה לבין התוצאה.

יש להוכיח כי לאדם היה חוסר מודעות כלפי רכיבי היסוד העובדתי של העבירה, במקום שאדם מן הישוב (אדם "ממוצע") היה צריך להיות מודע להן.

בנוסף, יש להוכיח, כי התקיים יסוד נפשי של רשלנות, כלומר שאדם מן הישוב (אדם "ממוצע") היה יכול לצפות את התרחשות התוצאה, ומשכך גם על עושה המעשה היה לצפות אותה.

 

העונש

אישום בגרימת מוות ברשלנות עשוי לגרור עונש של עד 3 שנות מאסר.

חשוב לציין, שבעבירות גרימת מוות ברשלנות קיימת חוסר הלימה שלעיתים קשה להבין אותה. מצד אחד האדם שפגע לא התכוון ואף לא רצה לפגוע. מנגד, קיים את ערך קדושת החיים שהמדינה מקפידה לשמור עליו. משכך, פעמים רבות ניתן לראות אנשים נורמטיביים שלא היו חפצים במותו של אדם אחר, נשלחים למאסר מאחורי סורג ובריח רק בשל כך.

מאחר ומדובר בעבירה מסוג עוון (עבירה שלצידה עונש עד 3 שנות מאסר), היא תידון בבית משפט השלום (זאת לעומת עבירות ההמתה האחרות, שהן עבירות מסוג פשע חמור, אשר ידונו בבית המשפט המחוזי (ולעיתים בפני הרכב שופטים).

 

התייעצות וייצוג על ידי עו"ד פלילי המכיר את הדקויות ומבין אותן, עשויה למנוע מפח נפש בקרב הנחקרים ויכולה למנוע תרחישים קשים. עו"ד פלילי עומר בללי בעל ניסיון רב בייצוג בתיקים של גרימת מוות ברשלנות.

* המידע בעמוד זה הוא בגדר מידע בלבד ואין לראות בו עצה משפטית. במידת הצורך – מומלץ מאוד לפנות לעורך דין פלילי שמכיר את הדקויות ולא להסתמך על מידע זה כהמלצה משפטית.