רישיון לנשק

חוק העונשין קובע, כי אסור להחזיק נשק ללא רישיון, וכי העונש על החזקת נשק שלא כדין הוא 7 שנות מאסר.

הוצאת רישיון להחזקת נשק (המוגדר בחוק כ"כלי ירייה") הוא תהליך מורכב, שכן על המבקש לעמוד בדרישות סף ובאחד מן התבחינים (עילות). לא יינתן רישיון אלא למי שהוכיח עמידתו בכל דרישות הסף ובאחד מן התבחינים וחתם על הצהרה בדבר עמידתו בתבחין, לרבות
התחייבות לעדכון פקיד הרישוי במקרה של הפסקת העמידה באותו תבחין.

חשוב לומר שהתהליך הוא בירוקרטי ויש לעבור ראיון בסיסי. לאחריו, בודקים מה עמדת המשטרה, כלומר האם היא מתנגדת או לא. מכאן, כי לרוב, אם עומדים בתבחין ובדרישות הסף נותנים רישיון.

בסיום התהליך, יוכל המבקש לרכוש (או לקבל) כלי נשק אישי לנשיאה.

דרישות הסף לרישיון להחזיק נשק
– על המבקש להיות תושב קבע ולשהות בישראל לפחות 3 שנים.
– על המבקש לשלוט באופן בסיסי בשפה העברית (נתון לשיקול דעת פקיד הרישוי).
– על המבקש להיות בן 18, ככל שהוא אזרח ישראלי ששירת בצה"ל, או בן 21, ככל שהוא אזרח ישראל ששירת שירות לאומי או אזרחי, או בן 27, ככל שהוא אזרח ישראלי שלא שירת כאמור, או בן 45 ככל שהוא אינו אזרח ישראלי שלא שירת כאמור.
– על המבקש להגיש הצהרת בריאות חתומה על ידו ועל ידי רופא (בהקשר זה יצוין, כי ככל שיעלה חשש לבעיה רפואית או להפרעה נפשית של המבקש לרישיון נשק, תישלח הצהרת הבריאות לאגף בריאות הנפש במשרד הבריאות לשם הערכת מסוכנות לנשיאת נשק).
– על המבקש לעמוד במבחנים ובתנאי הכשרה (מבחן עיוני ומעשי – ירי במטווח).

ככל שהמבקש אינו עומד באחד מתנאי הסף שלעיל, לא יהיה באפשרותו לקבל כלי ירייה.

ככל שהמבקש עומד בתנאי הסף, יש לעבור לרשימת התבחינים, כאשר על המבקש לעמוד לפחות באחד מהם.

ראוי לומר שאלו התבחינים למתן רישיון פרטי. ישנו סוג אחר של רישיונות שאלו רישיונות ארגוניים (אנשים שנושאים נשק מכוח מקום עבודה, מאבטחים למשל).

להלן רשימת התבחינים (עילות) לקבלת רישיון לנשק (התבחינים משתנים מעת לעת והם נכונים למועד כתיבתם):
1. מגורים ביישוב זכאי (מי שהוכיח כי מרכז חייו מתקיים בישוב, אשר לגביו נקבעה זכאות על ידי משטרת ישראל).
2. עיסוק ביישוב זכאי (מי שהוכיח שרוב עיסוקו מתבצע בישוב, אשר לגביו נקבעה זכאות על ידי משטרת ישראל.
3. מורה דרך (מורה מוסמך בעל רישיון תקף).
4. חקלאי מוכר (חקלאי פעיל שהוכר הצורך שלו בהחזקת נשק על ידי קב"ט המועצות האזוריות או מנכ"ל התאחדות האיכרים או מזכ"ל תנועת המושבים).
5. הובלת חומרי נפץ (בעל רישיון בר תוקף להובלת חומרי נפץ).
6. שירות בכוחות הביטחון (קצינים בצה"ל בדרגות סגן ומעלה, נגדים בצה"ל מדרגת רס"ר ומעלה ומקביליהם בכוחות הביטחון האחרים; שירות ביחידה מיוחדת; לוחמים רובאי 07, רובאי 08).
7. שירות במשטרת ישראל (שוטר ששירת או המשרת במשך שנתיים לפחות; מתנדב פעיל על פי אישור משטרה).
8. הכשרה ייחודית (רשות שדות התעופה – בוגר קורס מאבטחים אחיד או מאבטחי מתקן יל"ה; שב"כ – בוגר קורס מאבטחים בשב"כ ברמת הכשרה שנקבעה על ידי הרשות המוסמכת; מלמ"ב – בוקר קורס מאבטחים אחיד במערכת הביטחון).
9. המלצה פרטנית של משטרת ישראל.
10. קצין ביטחון בגוף מוכר.
11. כבאי (בעל ותק של שנתיים לפחות).
12. עובדים ומתנדבים בגופי הצלה (עובד מד"א קבוע בשירות פעיל בעל ותק של שנה לפחות; עובד או מתנדב פעיל בעמותת זק"א איתור חילוץ והצלה בעל ותק של שנה לפחות; מתנדב פעיל בעמותת רגע של אמת זק"א זיהוי קורבנות אסון בעל ותק של שנה לפחות; עובד או מתנדב פעיל בעמותת איחוד הצלה ישראל בעל ותק של שנה לפחות).
13. מדריך ירי (מדריך פעיל המשויך למטווח קליעה מורשה בעל רישיון מדריך ירי).
14. ספורטאי – יורה פעיל (חבר רשום בהתאחדות הקליעה בישראל שנתיים ברצף, אשר השתתף בכל עונה בחמש תחרויות המוכרות על ידי התאחדות הקליעה; חבר רשום בהתאחדות הקליעה בישראל שלוש שנים ברצף, אשר השתתף בכל עונה בחמש תחרויות המוכרות על ידי התאחדות הקליעה מתוכן שתי תחרויות בליגה הארצית או באליפות ישראל; לא יינתן רישיון לכלי ירייה המוגדר על ידי הרשות המוסמכת כצבאי).
15. ציד (בעל רישיון ציד או היתר צידה בתוקף מאת רשות הטבע והגנים(.
16. צרכים וטרינריים (וטרינר בעל רישיון ממשרד החקלאות; אדם העובד באופן קבוע בליווי וטרינר ותחת פיקוחו).
17. מדביר (רישיון מדביר מוסמך ברמה 2 תקף מהמשרד להגנת הסביבה).
18. מזכרת (מי שירש כלי ירייה או מי שיש בידו כלי ירייה ברישיון ומעוניין להותירו במצב מושבת זמנית לצורך מזכרת).

*יצוין, כי לכל אחד מהתבחינים שלעיל מאושר סוג כלי ירייה ותחמושת שונים. יודגש, כי הרישיון הוא להחזקת הן כלי הירייה והן התחמושת.

לצורך הוכחת תבחין כאמור, יהיה על המבקש להמציא מסמכים לפי דרישות הרשות המוסמכת, כאשר כל תבחין דורש מסמכים שונים.

ככל שהמבקש עומד גם בתנאי הסף וגם באחד התבחינים, הוא יהיה זכאי להוציא רישיון לנשק. זאת, ככל שלא תתקבל התנגדות ממשטרת ישראל או ממשרד הבריאות.

תוקף הרישיון הוא לתקופה מוגבלת על פי קביעת הרשות המוסמכת (בדרך כלל ל-3 שנים). כאשר פג תוקפו של הרישיון, בעל הרישיון צריך להפקיד את כלי הירייה, התחמושת והרישיון לכלי זה במשטרה. ככל שבעל הרישיון יהיה מעוניין לחדש את הרישיון, יהיה עליו להגיש בקשה לחידוש, החל משלושה חודשים לפני תום תקופת הרישיון ועד למועד פקיעת הרישיון.

לחשודים בעלי רישיון לנשק, הנחקרים במשטרה, נוהגים להחרים את הנשק, וכן להתלות את רישיונם לנשק. מדובר בסיטואציה בעייתית, שכן פעמים רבות בעלי הרישיונות הארגוניים משתמשים בנשק במסגרת עבודתם (אבטחה למשל), והחרמת הנשק, וכן התליית רישיון הנשק יובילו לכך שאלו לא יוכלו לעבוד, וכפועל יוצא – לא יוכלו לפרנס את עצמם ואת משפחתם.

באפשרות חשודים אלה, להגיש ערר על ההחלטה להתלות או לבטל את רישיון הנשק. כמו כן, ישנה אפשרות להגיש עתירה מנהלית, ככל שההחלטה בערר היא שלילית. לרוב נדרש לבצע פעולות מול המשטרה (לסגור את התיק או לשנות את עילת סגירת התיק) כדי להגדיל משמעותית את הסיכוי להשבת הנשק.

לרוב, כדי לקבל רישיון לנשק אין שום יתרון בהגשת הבקשה באמצעות עורך דין ואין לו דרך "קסם" להשיג רישיון למי שאינו עומד בתבחין או בדרישות הסף. לכן, אין צורך בשירות של עורך דין לצורך הגשת בקשה לרישיון לנשק. מנגד, במקרים של ביטול רישיון לנשק קיים, אמנם אין חובה לשכור עורך דין כדי לבקש את השבת הנשק, אך מומלץ לשכור עורך דין המתמחה בתחום רישוי כלי הירייה, כדי להעלות את הסיכויים להשבתו.

* המידע בעמוד זה הוא בגדר מידע בלבד ואין לראות בו עצה משפטית. במידת הצורך – מומלץ מאוד לפנות לעורך דין פלילי שמכיר את הדקויות ולא להסתמך על מידע זה כהמלצה משפטית.