ההליך הפלילי, ככל שהנאשם נמצא אשם, לרוב, מסתיים בהרשעה. להרשעה ישנן השלכות הרות גורל, וביניהן מניעה מאדם לעסוק במקצועות מסוימים. כך למשל, נהג מונית שהורשע בעבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש, ייתכן שלא יוכל לעבוד יותר כנהג מונית. אולם, ישנם מקרים מסוימים, בהם ניתן לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה, על אף שהנאשם ביצע עבירה.
במונחים משפטיים זה נקרא "אי הרשעה" או "ביטול הרשעה".
ברוב המקרים, כאשר הנאשם מנהל הליך הוכחות ונקבע כי ביצע עבירה, בית המשפט מרשיע את הנאשם. לאחר מכן, אם הנאשם מבקש לבטל את ההרשעה, מפנה אותו בית המשפט לשירות מבחן על מנת שהאחרון יבחן את שאלת ביטול הרשעתו. אם שירות המבחן אכן ימליץ על ביטול הרשעה, בית המשפט רשאי לקבל את המלצתו, ולסיים את ההליך הפלילי ב"ביטול הרשעה". אם לא תהיה המלצה של שירות המבחן לביטול ההרשעה, עדיין ניתן יהיה לבטל את ההרשעה אך הסיכוי לכך נמוך מאוד.
במקרים אחרים, בהם הנאשם מודה בביצוע המעשה, ניתן לסיים את ההליך ב"אי הרשעה", על סמך המלצה של שירות מבחן או בהסכמת התביעה. במקרה כזה, בית המשפט לא מרשיע את הנאשם, אלא מראש קובע כי הנאשם "רק" ביצע עבירה, ועל כן אין צורך בביטול ההרשעה, כפי שנעשה במסלול הקודם.
לפני שבית המשפט יקבע האם לא להרשיע או לבטל את הרשעתו של הנאשם, הוא ישאל את עצמו מספר שאלות:
● האם מדובר בעבירה ראשונה?
● מהי חומרת העבירה?
● מה הנסיבות שבהן בוצעה העבירה?
● מה מידת הפגיעה של העבירה בזולת?
● מה הסבירות שהנאשם יעבור עבירות נוספות?
● האם מדובר בהתנהגות מקרית?
● איך הנאשם תופס את העבירה?
● האם הנאשם נוטל אחריות לביצוע העבירה?
● האם הנאשם מתחרט על ביצוע העבירה?
● מה משמעות ההרשעה על הדימוי העצמי של הנאשם?
● האם הרשעת הנאשם תגרום נזק קונקרטי לנאשם?
מענה על כל השאלות הללו ישפיע על הסיכוי שבית המשפט יטה להרשיע או שלא להרשיע את הנאשם.
* המידע בעמוד זה הוא בגדר מידע בלבד ואין לראות בו עצה משפטית. במידת הצורך – מומלץ מאוד לפנות לעורך דין פלילי שמכיר את הדקויות ולא להסתמך על מידע זה כהמלצה משפטית.
