ההליך הפלילי הוא האמצעי החריף והקשה ביותר שיש למערכת המשפט, בשל פוטנציאל הפגיעה בזכויות האדם הגלום בו.
ההליך הפלילי מורכב ממספר שלבים – הגשת התלונה, חקירה, כתב האישום וקיום משפט. בכל אחד מהשלבים שבדרך, היוועצות בעורך דין פלילי יכולה לסייע לחשודים נורמטיביים לצלוח את ההליך עם סגירת התיק או (במקרים שהוגש כתב אישום) בעונש מינימלי, ואולי אף בזיכוי ללא אשמה.
במאמר זה יובא בפניכם את כל אחד משלבי ההליך הפלילי, בדגש על תפקידו של עורך הדין הפלילי לכל אורך הדרך.
1. חקירה במשטרה
כאשר נודע למשטרה על ביצוע עבירה, בין אם על פי תלונה ובין אם בדרך אחרת, היא פותחת בחקירה. אולם, ישנם מקרים מסוימים, כגון בעבירות שאינן פשע, בהם רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור.
בשלב הראשון, החשוד מוזמן למשטרה לצורך 'גביית הודעה תחת אזהרה'. במקביל, המשטרה מבצעת פעולות חקירה נוספות: גובה עדויות מעדים שונים, אוספת ראיות שונות, בודקת איכוני טלפונים וכד'.
שלב החקירה הוא שלב קריטי עבור החשוד, משום שתוצאות החקירה הן אלו שיקבעו אם יוגש נגדו כתב אישום, או שמא התיק ייגנז באחת משלוש העילות העיקריות: "חוסר אשמה", "חוסר ראיות" או "נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין".
כמו כן, קיימת עילה רביעית של סגירת תיק בהסדר מותנה, שהיא מעט שונה משלוש העילות הקודמות.
עוד לפני החקירה זכאי החשוד להיוועץ עם עורך דין פלילי, ומומלץ שלא לוותר על זכות זו. זאת, מכיוון שלרוב החשוד לא מכיר את תהליך החקירה ואת אסטרטגיות החוקרים ותרגיליהם השונים. עורך דין פלילי יסייע לחשוד בדרכי התמודדות עם החקירה, ויעזור לו להבין אילו חלקים להדגיש בתשובתו ואיך להימנע מ"נפילה" בתרגילי חקירה.
בסיום החקירה, המשטרה תחליט האם לעצור את החשוד, לשחרר אותו בתנאים מגבילים (למשל, הרחקה ממקום/אדם או איסור יצירת קשר), או לשחרר אותו ללא תנאים מגבילים. חשוב לציין, כי גם אחרי שהחשוד משתחרר – המשטרה ממשיכה לבצע פעולות חקירה.
גם אם החשוד שוחרר בתנאים מגבילים, יש לו אפשרות לערור (כמו ערעור) על החלטת המשטרה ולשנות חלק מהתנאים.
לעומת חקירת חשוד, חקירה של נפגע עבירה או עד לביצוע עבירה נקראת בשפה המקצועית "עדות פתוחה". כלומר, חקירה שאינה תחת אזהרה.
2. סגירת תיק במשטרה
בסיום החקירה, מועבר תיק החקירה לעיונו של תובע משטרתי או פרקליט, ועליהם להחליט האם הראיות שנאספו על ידי המשטרה מספיקות לשם הגשת כתב אישום כנגד החשוד. יודגש, שגם לקצין חקירות יש סמכות לסגור תיקים אך בעבירות קלות ערך יחסית.
ככל שהמשטרה תסבור שלא עולה אשמה מתוך הראיות, שאין מספיק ראיות או שאין עניין ציבורי בהעמדת החשוד לדין, ייסגר התיק באחת העילות: "חוסר אשמה", "חוסר ראיות", "נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין".
גם בשלב זה לעורך דין פלילי שמלווה את התיק יש תפקיד חשוב ביותר, שכן הוא יכול להוביל לסגירתו. בקשה מטעם עורך דין פלילי לסגירת התיק בטרם הגשת כתב האישום עדיפה הרבה יותר מאשר בקשה לביטול כתב אישום שכבר הוגש (שגם זה אפשרי, כפי שאסביר בהמשך).
גם אם התיק נסגר מחוסר ראיות או "נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין", באפשרות עורך הדין להגיש בקשה לשינוי עילת סגירת התיק לעילה "חוסר אשמה". זה חשוב מכיוון שסגירת תיק בעילה כזו תוביל למחיקת הרישום המשטרתי.
ככל שהבקשה תידחה, ישנה אפשרות להגיש ערר על ההחלטה לדחות את הבקשה לשנות את עילת הסגירה.
חשוב לציין כי ככל שהתיק ייסגר, באפשרות נפגע העבירה לערור על ההחלטה לסגור את התיק בפני הגורם שהחליט על סגירת התיק.
שלבי ההליך הפלילי – שלב האישום
3. כתב אישום
כאמור, לאחר שהועבר תיק החקירה לתובע משטרתי או פרקליט (יכונו מעתה "התובע"), עליהם להכריע אם להגיש כתב אישום. לצורך ההכרעה, התובע בוחן שהראיות שנאספו בתיק מצדיקות הגשת כתב אישום כנגד החשוד, כי קיים סיכוי סביר להרשעת החשוד, וכן שיש עניין ציבורי בניהול הליך פלילי.
אם כל התשובות הן חיוביות, יורה התובע על הגשת כתב אישום כנגד החשוד.
במידה ומדובר בעבירות הנושאות עונש מאסר של מעל ל-3 שנים (מסוג פשע), הפרקליטות או התביעה חייבת על פי חוק לערוך שימוע לפני הגשת כתב אישום (למעט חריגים). במסגרת השימוע, עורך הדין הפלילי מעיין בחומר החקירה שנאסף, לומד אותו ומכין "נימוקי שימוע" –
טיעונים אשר בגינם יש להימנע מהגשת כתב אישום כנגד החשוד.
גם שלב השימוע הוא קריטי, שכן עם טיעונים משכנעים מצד עורך הדין הפלילי, הוא עשוי להוביל להימנעות מהגשת כתב אישום.
ככלל מומלץ לקיים שימוע ולא לוותר על זכות זו, אלא אם מבחינה אסטרטגית עדיף לחשוד לא לחשוף את קו ההגנה או הראיות שיש רק לו.
במידה והפרקליטות לא עורכת שימוע כנדרש – הדבר יכול להוביל, במקרים מסוימים, להוביל לביטול כתב האישום.
מה זה כתב אישום?
כתב האישום, הוא "כתב תביעה", במסגרתו תובעת המדינה את הנאשם על מעשה פלילי.
כתב האישום מורכב מהעובדות המתארות את המעשה הפלילי ונסיבותיו, את סעיפי החוק הרלוונטיים ואת רשימת העדים אשר עתידים להעיד בבית המשפט לחובתו של הנאשם.
עם הגשת כתב האישום לבית המשפט, על ידי הפרקליטות או התביעה המשטרתית, יוזמן הנאשם להתייצב בבית המשפט לדיון "הקראה". במסגרת דיון זה, בית המשפט מקריא את כתב האישום בפני הנאשם.
הנאשם מצידו נדרש לתת מענה לכתב האישום, כלומר האם הוא מודה בעובדות כתב האישום או כופר בהן. כמו כן, רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות אשר עשויות לבטל את כתב האישום כגון: התיישנות, פגם בכתב האישום חוסר סמכות ועוד.
לאחר הגשת כתב האישום, זכאי הנאשם לפנות לתובע בבקשה לצלם את חומר החקירה הקיים בתיק, על מנת שיוכל לתת מענה מדויק ומבוסס לכתב האישום.
במסגרת בחינת חומר החקירה, יבחן עורך דינו של הנאשם את הראיות הקיימות שעל בסיסן תבקש התביעה להרשיע את הנאשם. עורך דין פלילי מנוסה עולה על כשלים שונים הקיימים בחומר החקירה, אשר עשויים להועיל לנאשם ולהוביל לביטול כתב האישום, זיכוי הנאשם, ולחילופין – להוביל להקלה בעונשו של הנאשם, בין אם בהסדר טיעון, ובין אם בשלב הטיעונים לעונש וגזר הדין.
4. דיון מוקד
דיון מוקד הוא דיון אשר במסגרתו בית המשפט מברר את עמדת שני הצדדים, התביעה וההגנה, על מנת לייעל את ההליך הפלילי ולנסות לקדמו בהקדם האפשרי. במקרים מסוימים דיון המוקד אף יכול להוביל לסיומו של ההליך הפלילי באותו היום, ככל שהנאשם מודה כבר בדיון זה בעובדות כתב האישום (עם או בלי הסדר טיעון).
לשם קיומו של דיון מוקד נדרש, כי הנאשם יהיה מיוצג על ידי עורך דין וכן נדרשת הסכמתו לניהול דיון זה.
במידה והנאשם אינו מעוניין בדיון מוקד, או אם הדיון לא צלח (כלומר הצדדים לא מצליחים להגיע להסכמות), ישיב הנאשם לכתב האישום וככל שהוא כופר בטענות – ייקבע התיק לשמיעת ראיות במסגרת דיון הוכחות.
5. הוכחות
כאמור, אם אין הסכמה בין התביעה לנאשם, האחרון כופר בעובדות כתב האישום וההליך המשפטי מתקדם לשלב ההוכחות.
בשלב הראשון, פרשת התביעה, מציגה המדינה את הראיות שיש בידה. כמו כן, מעידה המדינה עדים מטעמה אשר תומכים בטענותיה. בשלב זה, עורך דינו של הנאשם רשאי לנסות להפריך את טענות המדינה בחקירה נגדית של עדי התביעה.
לאחר פרשת התביעה ולפני פרשת ההגנה, ובמקרים המתאימים לכך, יכול הנאשם לטעון טענה מסוג 'אין להשיב לאשמה'.
אם הנאשם סבור שהתביעה לא הצליחה להוכיח את האשמה אפילו לכאורה – הנאשם יכול לטעון "אין להשיב לאשמה". בהמשך, תגיב התביעה לטענת הנאשם ועל בית המשפט יהיה להכריע בסוגיה במקום. במילים אחרות, הנאשם טוען שאפילו אם הוא לא יגיב, על בית המשפט לזכותו – כך יקרה אם בית המשפט יקבל את הטענה.
במידה והטענה נדחית על ידי בית המשפט – המשפט ימשיך להתנהל על פי ההליך הפלילי – כלומר יתקדם לשלב פרשת ההגנה.
בשלב השני, פרשת ההגנה, מציג הנאשם באמצעות עורך דינו את הראיות שיש בידו. הנאשם רשאי להעיד בעצמו או להביא עדי הגנה שיתמכו בטענותיו.
בשלב זה יש ציפייה שהנאשם יהיה העד הראשון. אם הנאשם בוחר שלא להעיד – הדבר מצטייר כמסייע לראיות התביעה. ככל שהנאשם מעיד, רשאית המדינה לחקור את הנאשם, בחקירה נגדית, כדי להפריך את עדותו. כך גם לגבי עדים שהנאשם מעיד מטעמו.
בשלב השלישי, שלב הסיכומים, כל אחד מהצדדים מסכם את טענותיו, בכתב או בעל פה, בפני בית המשפט.
בשלב הרביעי, הכרעת הדין, קובע בית המשפט האם הנאשם זכאי או אשם.
בהמשך, אם בית המשפט מצא להרשיע את הנאשם, יתקיים שלב הטיעונים לעונש ולאחריו ייגזר עונשו.
6. טיעונים לעונש
טרם גזירת העונש, יטענו הצדדים לעונש במסגרת דיון המכונה "טיעונים לעונש". במסגרת טיעונים אלו, על המדינה להציג את טיעוניה ולבקש את העונש המתאים בעיניה. מנגד, הנאשם מציג את טיעוניו, ויכול לבקש מבית המשפט להקל בעונשו מטעמים שונים.
קיימים טעמים שונים, כגון טעמים כלכליים ורפואיים, אשר בגינם רשאי בית המשפט לסטות ממתחם הענישה ההולם, ולמעשה לגזור על הנאשם עונש קל יותר.
כמו כן, באפשרות הנאשם לבקש להפנותו לשירות המבחן לשם קבלת תסקיר, המכונה "תסקיר לעונש". במסגרת תסקיר זה, יכול להמליץ שירות המבחן על הענישה הראויה והמתאימה לדעתם לנאשם, לאחר שקלול טעמים שונים.
בגזר הדין, בית המשפט קובע איזה עונש מתאים למעשה הפלילי שביצע הנאשם, תוך התחשבות בנסיבות ביצוע העבירה ונסיבות החיים האישיות של הנאשם. קיימים עונשים שונים, וביניהם: מאסר בפועל, מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות, שעות לתועלת הציבור (של"צ), קנס, פיצוי, התחייבות, מאסר על תנאי, פסילת רישיון נהיגה ועוד.
ככל שהנאשם הופנה לשירות המבחן, ושירות המבחן מסר לבית המשפט תסקיר, בית המשפט יעיין בתסקיר בטרם גזירת העונש.
7. ערעור
ככל שהנאשם או המדינה אינם מרוצים מהכרעת הדין או מגזר הדין, הם רשאים להגיש ערעור הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין, תוך 45 ימים ממועד מתן פסק הדין.
* המידע בעמוד זה הוא בגדר מידע בלבד ואין לראות בו עצה משפטית. במידת הצורך – מומלץ מאוד לפנות לעורך דין פלילי שמכיר את הדקויות ולא להסתמך על מידע זה כהמלצה משפטית.
