צו איסור פרסום נועד לשמור על האינטרסים של הציבור, וכן למנוע פגיעה בחקירה או פגיעה בשמו הטוב של האדם שלגביו מבוקש צו איסור פרסום.
בקשה לצו איסור פרסום תוגש לבית המשפט. הכלל המשפטי אומר שדיוני בית המשפט יערכו בפומבי. לכן, כל הדיונים בבתי המשפט (למעט חריגים) מתנהלים באופן פתוח וגלוי. מטבע הדברים, המבקש לשנות את הכלל צריך לעמוד בנטל ובתי המשפט, לרוב, אינם ששים לאסור פרסום או לסגור דיונים.
הרשאים לבקש צו איסור פרסום הם: התביעה, נאשם, חשוד או עד בהליך פלילי.
כאשר מדובר בקטין – איסור הפרסום הוא אוטומטי.
בית משפט מוסמך להוציא צו איסור פרסום, בין היתר, על הדברים הבאים:
דיון "סגור" (דיון המתנהל בדלתיים סגורות); דיון בו אחד הצדדים או אחד העדים הוא קטין (מתחת לגיל 18); דיוני בית משפט בהם יש צורך להגן על בטחונו של אדם לשם מניעת פגיעה בפרטיותו; שם חשוד המצוי בחקירה בטרם הוגש כתב אישום, אם הדבר עלול לפגוע בחקירה או אם לחשוד עלול להיגרם נזק.
העונש על הפרת צו איסור פרסום הוא עד שישה חודשי מאסר. במקרה שמדובר בקטין – העונש הוא עד שנת מאסר.
אם קיים צו איסור פרסום – ניתן להגיש לבית המשפט בקשה לביטולו.
במקרה כזה על המבקש עליו להראות נסיבות חדשות המצדיקות את בקשת הביטול, כאשר נסיבות חדשות יכולות להיות חלוף הזמן ממועד מתן צו איסור הפרסום.
על החלטת בית המשפט לאסור פרסום, להתיר פרסום או לבטל איסור פרסום ניתן לערער בתוך שבעה ימים.
* המידע בעמוד זה הוא בגדר מידע בלבד ואין לראות בו עצה משפטית. במידת הצורך – מומלץ מאוד לפנות לעורך דין פלילי שמכיר את הדקויות ולא להסתמך על מידע זה כהמלצה משפטית.